תפיסה אסטרטגית חדשה להכרעת אירן, המבוססת על פגיעה ישירה בלב הכלכלה שלה, ולא רק ביכולת הצבאית. מאמר שפרסם (26.3.26) שר הביטחון לשעבר יואב גלנט באתר "דה פרי פרס" מציע מעבר משלב התקיפות לשלב של מהלך קרקעי־ימי ממוקד: השתלטות על אי-ח'ארג, מוקד יצוא הנפט המרכזי של אירן. לדבריו, למרות הישגים צבאיים משמעותיים - פגיעה בתשתיות גרעין, בטילים ובמערך הפיקוד - טהרן הצליחה להעביר את מרכז הכובד של העימות לזירה הכלכלית. הזירה עברה לכלכלה לטענת גלנט, סגירת מצר הורמוז הפכה לכלי המרכזי של אירן. מדובר בנתיב ימי דרכו עוברים כ-20% מהנפט העולמי. באמצעות איומים, פגיעות נקודתיות והרתעה ביטוחית, הצליחה אירן לצמצם דרמטית את תנועת המכליות ולערער את שוק האנרגיה. התוצאה היא זינוק במחירי הנפט והחרפת חוסר הוודאות הכלכלי, גם ללא הכרזה רשמית על מצור. לא השמדה - שליטה בלב ההצעה עומד יעד אחד: האי ח'ארג, שממנו יוצא רוב יצוא הנפט של אירן ומהווה מקור הכנסה מרכזי למשטר. גלנט סבור כי פגיעה או השתלטות על האי תוביל לאפקט שרשרת: פגיעה בהכנסות, לחץ על המטבע המקומי והחרפת המתח הפנימי. לדבריו, משטר שאינו מסוגל לממן את עצמו מתקשה לשמר יציבות ושליטה. נקודת מפתח בתוכנית היא ההבחנה בין השמדה להשתלטות. השמדת מתקני הנפט תפגע גם במנוף הלחץ העתידי, בעוד שליטה באי תאפשר קביעת תנאים ברורים - פתיחת מצר הורמוז תמורת חידוש יצוא הנפט. מהלך מורכב אך אפשרי גלנט מדגיש כי מדובר במהלך צבאי מורכב, הכולל פעולה אמפיבית ושילוב כוחות אוויר, ים ויבשה, תחת איום מתמשך של טילים וכטב"מים. עם זאת, הוא מעריך כי תנאי השטח - אי-קטן ומבודד - מאפשרים ריכוז כוח יעיל בפרק זמן קצר יחסית. בהקשר הרחב, הוא קושר את המהלך למדיניותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, המשלבת ניסיון להסדר לצד היערכות לאפשרות של הסלמה. להערכתו, הסיכוי שאירן תסכים לתנאים נמוך, ולכן יש להיערך לאופציה הצבאית. התוכנית שמציג גלנט מבקשת לשנות את מוקד הלחץ: לא עוד רק פגיעה צבאית, אלא שליטה ישירה במקור הכוח הכלכלי של אירן - מהלך שעשוי לדבריו להכריע את המערכה.