אירן פועלת לביסוס מעמדה כשומרת הסף של מצר הורמוז תוך מיסוד מנגנון גביית תשלומים והחלת פיקוח ביטחוני הדוק על כלי שיט, כך עולה מדיווח של סוכנות הידיעות AP (יום ו', 27.03.26). המהלך מקבע את אחיזת החנק של טהרן בעורק הובלת הנפט המרכזי בעולם ומבטיח את המשך זרימת האספקה לסין בפיקוח משמרות המהפכה. על-פי נתוני Lloyd’s List Intelligence, אירן השיתה משטר של "עמדת תשלום" דה-פקטו במסגרתו נדרשות אניות להיכנס למים הטריטוריאליים האירניים ולעבור הליך אימות. לפחות שתי אניות כבר שילמו עבור המעבר באמצעות המטבע הסיני יואן, בעוד שתנועת כלי השיט במצר צנחה ב-90% מאז פרוץ המלחמה והובילה לזינוק במחירי הנפט. הליך המעבר החדש מחייב גופים המעוניינים במעבר בטוח להעביר פרטים מלאים על המטען, הבעלים ורשימת הצוות ל"מתווכים מאושרים" מטעם משמרות המהפכה. אניות המקבלות אישור זוכות לקוד זיהוי וליווי צמוד של כלי שיט אירניים, כאשר עדיפות עליונה ניתנת למכליות נפט העוברות "סינון גיאופוליטי" קפדני. חקיקה אירנית וגינוי בינלאומי בפרלמנט האירני מקדמים חקיקה רשמית שתסדיר את גביית האגרות במטרה לעגן את הריבונות והפיקוח על המצר האסטרטגי. חבר הפרלמנט מוחמד-רזא רזאי קוצ'י הגדיר את המהלך כטבעי, בעוד שסולטן אל-ג'אבר, מנכ"ל חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי, תקף את המדיניות וכינה אותה "טרור כלכלי" הפוגע בצרכנים בכל רחבי העולם. מומחים למשפט ימי מציינים כי דרישת התשלום והסטת האניות למים הטריטוריאליים האירניים מהוות הפרה של אמנת האו"ם למשפט הים. מזכ"ל מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ, ג'אסם מוחמד אל-בוודאי, גינה את המהלך והגדיר אותו כתוקפנות בלתי חוקית הפוגעת בחופש הניווט הבינלאומי ובכלכלה הגלובלית. דיווחים נוספים על המשבר במצר

• The National (Tariq Tahir): מומחי ספנות מעריכים כי אירן דורשת עד שני מיליון דולר עבור "מעבר בטוח" של מכליות, מהלך המכונה בתעשיה "Tehran Tollbooth".

• The Economic Times (Reuters): ממשלות בסין, הודו ופקיסטן מנהלות מגעים ישירים מול טהרן להסדרת מעבר כלי שיט, בעוד שמשמרות המהפכה החלו להשיב לאחור אניות שאינן עומדות בפרוטוקול.

• Windward Maritime Intelligence: מאז תחילת מרץ תועדו לפחות 21 אירועים של תקיפות כלי שיט במרחב המפרץ, כולל שימוש בכטב"מים ומיקוש ימי שגבו את חייהם של לפחות 12 ימאים.

• The Guardian (Visual Guide): כ-1,000 כלי שיט נותרו בעגינה מחוץ למצר מחשש לתקיפות, בזמן ש-20,000 ימאים תקועים באזור בתנאים של מחסור באספקה ולחץ נפשי כבד.

המהלכים האירניים במצר הורמוז מסמנים שלב חדש בעימות הימי, שבו הריבונות הטריטוריאלית מנוצלת ככלי לגביית חובות וניהול מלחמת התשה כלכלית. בעוד הקהילה הבינלאומית מתקשה לגבש מענה צבאי או משפטי אפקטיבי, נראה כי טהרן מצליחה ליצור עובדות בשטח המשנות לצמיתות את כללי הניווט באחד מנתיבי הסחר החיוניים בעולם.