הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה (30.3.26) להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4%, על-רקע אי־ודאות ביטחונית וכלכלית גבוהה והתגברות לחצי האינפלציה. ההחלטה התקבלה לאחר תקופה שבה נרשמה עלייה בסביבת האינפלציה, בעיקר בשל התייקרות חדה במחירי האנרגיה בעולם, לצד השפעות ישירות של הלחימה. בבנק ישראל מדגישים כי הסיכונים לעלייה נוספת באינפלציה נוטים כלפי מעלה, בין היתר בשל התפתחויות גיאופוליטיות, ביקושים חזקים ומגבלות היצע. פגיעה בפעילות – והתאוששות חלקית נתוני המשק מצביעים על פגיעה מהירה בפעילות עם תחילת מבצע "שאגת הארי", כאשר הוצאות בכרטיסי אשראי ירדו בכ-20%. עם זאת, לאחר השבועיים הראשונים נרשמה התאוששות חלקית, אם כי הפעילות עדיין נמוכה מרמתה טרם המבצע. הפגיעה מוסברת בעיקר בהיעדרות עובדים, סגירת מוסדות חינוך והאטה כללית בצריכה. לצד זאת, מדד אמון הצרכנים נותר יציב יחסית, והמשק ממשיך להציג סימני עמידות. שוק העבודה נשאר חזק למרות הפגיעה בפעילות, שוק העבודה נותר הדוק. שיעור האבטלה נמוך, שיעור התעסוקה גבוה, וקצב עליית השכר במגזר העסקי עומד על כ-4.7%. בבנק ישראל מציינים כי מגבלת כוח האדם ממשיכה להיות גורם מרכזי במשק. האינפלציה והדיור שוב עולים האינפלציה השנתית עומדת סביב 2%, אך רכיבים מסוימים מצביעים על לחצים מתגברים. סעיף הדיור חזר לעלות, עם קצב שנתי של כ-4.2%, ושכר הדירה בחוזים חדשים ומתחדשים עלה אף יותר. גם הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה עלו, והן מצויות סביב מרכז היעד, אך אי־הוודאות הגבוהה מעלה חשש לסטייה כלפי מעלה. תחזית: צמיחה – אך מתונה יותר בבנק ישראל מעריכים כי התוצר יצמח ב-3.8% בשנת 2026 וב-5.5% בשנת 2027, אך מדובר בעידכון כלפי מטה לעומת תחזיות קודמות. התחזית מבוססת על הנחה שהלחימה תסתיים בתוך זמן מוגבל, ומלווה ברמת אי־ודאות גבוהה במיוחד. הגירעון צפוי להגיע ל-5.3% מהתוצר בשנת 2026 ולרדת בהמשך, בעוד יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ-70.5%. בנק ישראל בוחר להמתין: הריבית נשארת גבוהה יחסית כדי לבלום אינפלציה, אך חוסר הוודאות הביטחוני מונע מהלך של הורדה. המשק מגלה עמידות, אך מושפע באופן ברור מהלחימה ומהתייקרות האנרגיה – והכיוון קדימה תלוי בעיקר בהתפתחויות בזירה הביטחונית.