הגורל, הניחוש והמזל - היו תמיד מימי קדם מקור לעיסוק מתמשך. החל בראשית העולם ועד היום מנסים מיטב ההוגים הכלליים והיהודיים לתת את רישומיהם ודעותיהם על מה שמעבר למוח האנושי ולדעת אשר מכוחו הם מבקשים למצוא את מבוקשם.
עלי מרצבך, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן, בוחן את הנושא הרחב לעומקו מזוויות שונות. הוא מחלק את ספרו לשני חלקים:
האחד עוסק בהגות היהודית והכללית במשמעותן וטיבן של ההגרלות, הניחוש והספק. הוא מחדד מושגים, ומיטיב להסביר במילים פשוטות לאלו אשר אינם בקיאים במונחים המתמטיים-תאולוגיים את דעתם של הללו שעסקו בכך.
בחלק השני הוא פורש בפני הקורא יריעה רחבה ומרשימה של סוגיות מעשיות העוסקות במעשה הגורל, השלכותיו, תפקידיו ותפקודיו במערכות השונות מן היחיד ועד הציבור.
מן הנאמר בספר עולה תמונה מעניינת: התנ"ך גדוש בתיאורי גורל ובאיסורי ניחוש, ההלכה היהודית עוסקת רבות בהיתרים ובאיסורים שבהטלת גורל וגדולי ההוגים מורים כיצד לבצע אותו על-מנת שיצליח. בפרקים השונים מרצבך משרטט גבולות דקים ומבצע הבחנה בין גורל המכוון מלמעלה ובין הניחוש האסור והמקרה הסתמי שאצל אומות העולם. הוא אף מצביע על חילונו של המושג והפיכתו לחסר תוחלת במקרים מסוימים.
הספר כתוב בצורה זורמת וקלילה, אך יש בו מן העמקות בנקודות מסוימות כגון אלה העוסקות בדיונים הלכתיים. כמו-כן ישנן מילים אשר הקורא הממוצע יידרש למצוא להן הסבר בעצמו. מומלץ.
הגיון הגורל: משמעות הפיס והאקראיות ביהדות. עלי מרצבך, תשס"ט, 208 עמ', ראובן מס.