אריה עוז, ילד ניצול שואה בו שש מהולנד שהוסתר בבית הולנדים נוצרים ושרד את השואה מספר את סיפורו. אם סיפורו של עוז היה מתמקד בשנות השואה ובמסתור מן הסתם היה מעניין אבל התוספת בשנותיו הרבות בשרות המדינה היא שעושה את ההבדל.
עוז שהתגלגל בין בתים שונים בעת שהגיע לארץ עד שמצא את "הנחלה" בצה"ל בתחילה בקורס טייס ולאחר מכן כטייס תובלה בכיר ומפקד טייסת. לאחר שחרורו הצטרף לאל על כטייס וסיים שירותו בחברה כקברניט על מטוסי ג'מבו 747 והיה שותף לאירועים משמעותיים בחיי המדינה וחברת אל על.
הספר בעיני מרתק ונקרא בנשימה אחת. האירועים שעוז עבר והמתוארים בספר הם תמצית קיומה של המדינה בעשורים הראשונים שלה. כטייס תובלה היה שותף להצנחת הכוחות במתלה, לטיסות ברחבי העולם, בטיסות ליבשת אפריקה כטייס המטוס הרשמי של בכירי הממשל בישראל ועוד ועוד. דרך הספר נגלית המדינאות הישראלית בשנות השישים והשבעים וגם האירועים המכוננים של שחרור חטופי אנטבה (עוז היה הקברניט של המטוס השלישי של ח"א), העלאת יהודי אתיופיה ועוד ועוד.
עוז חושף את עצמו בספר ללא כל עקבות. הוא מתאר בלי בושה את התסכולים שחווה בשרותו הן בח"א והן באל על ומביא ליד ביטוי את הידוע לכל, האגו של בני האדם הוא המוביל אותם למעשים שחלקם פוגעניים וחלקם סתם מרושעים, דוגמאות למכביר ימצא הקורא בספר. עוז גם לא מסתיר את הקשיים שחווה בקורס הטייס והכל בכנות וביושר יוצאי דופן.
עוז בהיותו שורד שואה מתייחס לגרמניה ולגרמנים החדשים בהתייחסות מיוחדת כראוי להם. יש בספר אנקדוטות רבות ומרגשות, אחת מהן בעת ביצוע עסקת רכש של מידע מהחברה הגרמנית לופטהנזה לטובת אל על שעוז מייצג, ניסיון של הגרמנים להתנער מהעסקה ברגע האחרון ותגובתו של עוז שראוי שתקרא בפורומים שונים כיצד נציג המדינה צריך לייצגה.
בספר תיאורים של אירועים רבים ומרגשים וכאמור הספר מרתק.
מומלץ מאוד.