אברהם זהר בספרו "לוחמי קו המים והאש" נותן סקירה מעמיקה של מלחמת ההתשה בזירת התעלה בשנים 1967 עד 1970. ראשית יש לברך על ההחלטה להוציא ספר לתקופה שאינה כל כך פופולרית אפילו בקרב היסטוריונים צבאיים ובוודאי תקופה שגורמי הביטחון בישראל לא ששים לחזור אליה בערגה. הסיבות רבות כאשר אולי המרכזית בהן היא שהמלחמה כשמה הייתה מלחמת "התשה", לא מלחמת תנועה וכיבוש אלא מלחמה סטטית של חילופי אש מעמדות ומביצורים שבדרך כלל הילה אין בה.
אבל כפי שהוחלט להכיר בה כשלושים שנה לאחר התרחשותה כן הוחלט לחקור ולברר מה היה בה ולברר האם ניתן להפיק לקחים מתקופה זו.
הספר בנוי ממספר פרקים הסורקים את תקופת הלחימה הזו. בפרק הראשון דיון תאורטי היסטורי על תפיסת צורת לחימה זו בעולם. בפרק השני מתוארים מהלכי המלחמה. פרק נפרד מוקדש ללחימה של כוחות מיוחדים בחזית זו שהיו מבוססים בעיקר על לוחמי שייטת 13 ויחידות נוספות במבצעים מעבר לתעלה.
פרק נוסף מוקדש לסיפורי לוחמים. אישית תיאורים אישיים של לוחמים מושכים אותי יותר מאשר דיונים תיאורטיים אבל זו כמובן רק דעתי האישית.
הפרק לזכרם מרכז בפועל מתוך מפעל ההנצחה "יזכור" של משרד הביטחון את רשימת נופלי המלחמה ולצדם קיצור קורות חיים כפי שיש באתר "יזכור". עוד בספר מפות ותרשימים מאירי עיניים להבנת התרחישים בספר.
הספר כולל מידע רב שחלקים ניכרים ממנו אינם נמצאים בספרים אחרים.
מומלץ לכל מי שמלחמה זו היא בבחינת "חור שחור" לגביו וכל מי שמערכות ישראל מעניינות אותו כמו גם ההיסטוריה הצבאית שלנו כאן.