דיירי שתי החצרות והמשתתפים המבוגרים הם בעצם הכפלת הניגודים שבין ילדי שתי החצרות. כאשר מושגת פשרה או השלמה או פיוס בין ילדי החצרות, גם עולם המבוגרים מתפייס. יש כאן ניסיון מעניין של עזה צבי לאפיין ניגודים בחברה הישראלית, מזרחיים אשכנזים, מוכרי נפט ומוכרי קרח אל מול מקצועות אחרים ועוד. אבל הניסיון לא מוגדר, לא מושחז ובוסרי. גם לשון הילדים הכאילו-כפויה, העשויה, לא מיטיבה עם המחזה, לבד מזיקוקי הדינור של הפנטזיה שהיא שיקעה בהם. אפשר שקוראים מעמיקים יגיעו אפילו למסקנה, שיש זיקה בין המחזה הזה לפיטר פן או למחזות פנטסטיים קלאסיים אחרים לילדים.
וכך, בדרך פלאית לא פחות מהתנהלות מחזה הילדים, בה בעת שהתגלה המחזה לראשונה, הולכים ונשלמים שני ספרים על עזה צבי המנוחה. ספק אם ייצאו לאור במלאת שנה לפטירתה, אך סיומם כבר קרוב; האחד - שייצא אצל עוזי אגסי בהוצאת אבן-חושן ובעריכת דוד וַינפֶלד והלית ישורון - יביא בפני הקוראים את כתיבתה של עזה צבי, את מאמריה ומסותיה, ובהן כאמור המסות היפות שכתבה על רפאל צבי אביה.
הספר השני שעורך ומלקט משה גנן, בסיועו של שמעון שְׁלוּשׁ, שניהם ממעריציה הירושלמיים של עזה צבי, יעסוק בפרסומים עליה - מספדים, ראיונות, התרשמויות - שהרי בכל זאת לא כל יוצר זוכה, כמו שהיא זכתה, להיות מנטורית לדורות של משוררים ירושלמיים צעירים; ולא כל אשת ספרות זוכה להיות מצוטטת בחיבה ובהערצה בפסטיבלים של שירה צעירה, כמו "מטר על מטר".
המחזה הקצר יובא בשלמותו בספר היוצא לאור בהוצאת אבן-חושן של עוזי אגסי. עוזי עצמו אף הוא נמנה עם ידידיה של עזה צבי. גם בספר שעורך משה גנן יובאו חידושים, ראיונות לא ידועים ועוד. קשת רחבה של משוררים ושל משוררות נמנית עם שוחרי עיזבונה של עזה צבי: מפנחס שדה, שרקם איתה יחסים מיוחדים ואף שיקע מדמותה בגיבורותיו, ועד למשוררים הירושלמיים הצעירים של היום ששיקעו אותה בשיריהם. קשת נרחבת עוד יותר של שוחרי ספרות מצפים, בוודאי, בקוצר רוח לקרוא מה כתבה עזה צבי ומה כתבו עליה. אני מניח שגם להם, ממש כמו לי, תיגרם הפתעה רבתי, עם קריאת המחזה ועם הוספת התואר "מחזאית" לעזה צבי זכרונה לברכה.