פיליפ רות, הסופר האמריקני-יהודי (80), הודיע בימים אלה שהוא מפסיק לכתוב ספרים. הוא כתב 30 ספרים ויש עוד כמה ספרים העומדים לצאת לאור עד 2014. 24 מספריו יצאו לאור בעברית, רובם בהוצאת זמורה-ביתן. רות קיבל את רוב הפרסים הספרותיים החשובים בארה"ב ובכלל, חוץ מפרס נובל שאולי יקבל בעתיד. על-פי חלק מספריו נעשו סרטים מצליחים.
הוא נציג דור הסופרים של אחרי המלחמה: רות, ויליאם פוקנר, ג'ון דן פאסוס וסול בלו. הוא הסופר הכי יהודי של הדור ההוא, נציג צעירי שנות החמישים באמריקה ונציג היהודים האמריקנים, בניהם של המהגרים מאירופה. הוריו היגרו מגליציה, פיליפ רות נולד בניוארק ליד ניו-יורק ורבים מספריו הכתובים בגוף ראשון מספרים על הילדות של נער יהודי-אמריקני בניוארק, על יחס החברה האמריקנית ליהודים, על גיל ההתבגרות, על יצר המין הבלתי נלאה, על יחסי גברים-נשים באמצע המאה באמריקה הפוריטנית, על זכויות האזרח מזה והשחיתויות של הפוליטיקה באמריקה מזה.
בן הקצב
את "זעם" - רומן שמתרחש באוניברסיטה באוהיו בתחילת שנות החמישים - קראתי "במכה", כמעט מבלי להפסיק. הכתיבה של רות היא מגנט אמיתי לאוהבי קריאה, מעבירה את הקורא לבועת החיים של הגיבור, מושכת במידה כזו שאי-אפשר להפסיק לקרוא. רצוי לקרוא ביום שאין בו עיסוקים אחרים. זה לא ספר שבנוי להפסקות ממושכות.
מרקוס מסנר, בן הקצב של הבשר הכשר מניוארק, הוא תלמיד מצטיין שמקבל רק "טוב-מאודים". הוא בן למופת להורים למופת, מתמחה מילדות בתורת הקצבות ומומחה לחוקי השחיטה הכשרה, לחיתוך פרות, עגלים, ופרות שחוטות, לבחירת הנתחים, לאמנות הסכינים המקצועיות, לעופות ולחלקי עופות. הוא גם יודע למכור בחנות וגם לארוז את הבשר, לנקות ולעשות משלוחים. הבן יחיד לבית מסנר הוא נחת להורים שמתעתד להיות כמובן עורך-דין בהמשך.
הימים ימי מלחמת קוריאה. כדרכן של משפחות יהודיות, אווירת הדאגה והחרדה מאפיינת את בני מסנר במשפחה המורחבת והגרעינית. שני בני הדודים נהרגו בצבא האמריקני במלחמת העולם השנייה, מרקוס המתבגר חרד, כל דקה, שמעשה כלשהו, יגרום לו לעונש והוא יגויס לצבא ויישלח לקוריאה. גיל ההתבגרות מתאפיין בחרדות מין ובחרדות מוות.
שנות החמישים באמריקה הן שנים בהן יהודים זוכים כמעט לכל הזכויות של אזרח אמריקני. במקביל, הזלזול וההתנשאות של משפחות הלבנים הנוצרים לא נותנים ליהודי לשכוח את מוצאו. האב האהוב, הקצב המצליח, נכנס לחרדות המשבשות את חיי המשפחה. כל יציאה של מרקוס מהבית מלווה בהוראות של האב, של פחדים על מה שעלול לקרות "בחוץ" ועם חקירות שתי וערב כאשר המתבגר חוזר הביתה. החרדה לאבד את בנו, באיזושהי דרך, בעיר הגדולה, בענייני מין, גויים, שתייה, ביליארד ושאר אסונות בלתי צפויים משבשת את דעתו של האב.
מרקוס מסנר הצעיר מחליט לבחור לו קולג' אי שם, מה שיותר רחוק מהבית. הוא, עם הציונים הכי טובים, בוחר בקולג' יוקרתי באוהיו, 800 ק"מ רחוק מניוארק. "זעם" מספר על חייו בקולג' בו לומדים 1,200 צעירים, רק 100 יהודים (שמסנר מתרחק מהם). הנער עובד בפונדק כמלצר וברמן, לומד ברצינות ומשיג כרגיל את ציוני ה"טוב-מאוד" שלו, מתאהב בתלמידה יפהפייה, לא יהודייה, שמגלה לו את עולם המין או לפחות חלק ממנו, מעלה אותו לגבהים שלא ידע כמותם.
לא אגלה לכם יותר מדי על המשך הסיפור המתוק-מר-עצוב-מרתק-מסעיר. קראו בו ותיהנו.