בעודו יושב ליד שולחנו, דני כבר דימה בעיני רוחו את הכותרות בעיתונים, אם יקרה הגרוע מכל ורותי תיתפס, כך או אחרת, ותספר לחוקריה איך היא השיגה את הקוק הפרסי. זה
לא בטוח שזה מה שהיא תעשה, אם היא תיעצר, אבל האפשרות הזאת בהחלט ניקרה במוחו של דני; הוא לא יכול היה לפסול אותה על הסף.
אין גם כל ביטחון, כמובן, שהיא תיעצר, אולם כל הספקולציות הללו לא מנעו מדני מלדמיין לעצמו את תמונת-הבלהות שבה הוא נראה שפוף בחדר-החקירות מתפתל אל מול שאלותיהם של אלה שבמשך שנים הוא ניסה לגמד את יכולותיהם באולמות בית המשפט.
צלמי-הטלוויזיה, ללא ספק, יעוטו עליו כשהוא יהיה בדרכו, כחשוד, הפעם, ולא כסנגור-על, לאולם-המעצרים בבית המשפט.
חדווה רבה תהיה נסוכה, ללא ספק, על פניהם.
החוקים יוליכוהו לעבר האולם שבו יושב השופט שאמור לשמוע בקשות של המשטרה להארכת-מעצר דרך מסדרון בית המשפט – ולא דרך המעלית הפנימית שבאמצעותה מעלים היישר לאולמות בית המשפט את העצורים הרגילים.
כך הם נוהגים בדרך כלל כשמדובר בעצורים מפורסמים. לפעמים הם עושים את זה סתם כדי להשפיל אותם, בגלל שהם נמנעו מלהודות במה שיוחס להם, ולעתים הם עושים זאת כדי לזכות, הם-עצמם, במנת-פרסום מתועדת ומצולמת.
בעניינו-שלו, כך הוא האמין, הם יעשו את זה בהנאת-יתר.
עיניהם של חבריו-למקצוע ילוו אותו. מקצתם בוודאי ישמחו לאידו; האחרים ינסו לחמוק ממבטו ויפנו את מבטיהם לעבר נקודה מרוחקת כלשהי.
פניו המובסות בוודאי לא תהיינה נעימות לעין.
דני רק קיווה שאם כל זה יקרה לו, שמי שישב על כס-המשפט לא יהיה אחד מהשופטים שעל החלטותיהם הוא הרבה לערער, תוך ניסיון לפגוע באיכות שיקול דעתם.
אולם כל אלה היו חזיונות-אימה שדני העלה בעיני רוחו מבלי באמת להאמין שהם יכולים להתרחש במציאות.
בד בבד, דני יכול היה להעריך, בוודאות רבה, שהוא יצא מן התסבוכת המשפטית הזאת, אם הוא רק ידע להכחיש בנחרצות את עדותה של רותי, מה שלא ימנע את האפשרות ששמו הטוב יוכתם ללא תקנה.
מי שמחפש לעצמו עזרה של עורך-דין, לא אוהב עורכי- דין שעסוקים בהיחלצות אישית מבור שאליו הם נפלו.
הוא מבקש לעצמו עורך-דין 'נקי' ששופטים מכבדים אותו באולם בית המשפט – ולא כזה שנחלץ בעור שיניו מנפילה גדולה.
גם המחשבות על גורל נישואיו לא הפסיקו לחזור ולהטריד את דני בעת שהוא נשאר בחדרו. הן שבו ועלו כל-אימת שהוא שקל את האופציות השונות שעומדות לרשותו.
הסיכוי שתמר תישאר נשואה לו, בזה לא היה לדני ספק, יהיה, כנראה, כמעט-אפסי.
בין אם בגלל שעצם קיומה של דירת-המסתור ומה שהמתרחש סביבה עלול להתפרסם מסיבות שונות, שאינן קשורות, בהכרח, למרציאנו, ובין אם בגלל 'פרשת-רותי' וניסיון הסחיטה מאביה.
תמר בוודאי תרצה לראות בכל אלה משהו שמצדיק בעיניה, מכל בחינה שחשובה לה על-פי השקפת-עולה, את סיום קשר הנישואין.
באותו שלב, דני לא ידע, עדיין, שההחלטה כבר נפלה ושתמר גמרה אומר בליבה לעזוב אותו.
גם על הגבר שהשתלב מחדש בחייה של תמר, דני לא ידע דבר, באותה העת, אם כי משהו בהתנהגותה של תמר בשבועות האחרונים עורר בו, לעתים, תהיות.
היא לא הייתה כתמול-שלשום. היא הייתה הרבה יותר נינוחה, אפילו קצת מפויסת, כמי שכבר קיבלה החלטה מסוימת.