השבוע החל בישראל חודש המודעות לסרטן. במסגרת חודש זה מנסים להגביר את מודעות הציבור לאבחון מוקדם של סרטן. זאת גם למטרה מבורכת של איסוף תרומות שיסייעו באבחון ובטיפול.
חודש המודעות מתנהל באופן מסורתי באווירה תקשורתית אוהדת, שאינה שואלת שאלות יסוד על המוסכמות בתחום הסרטן בעולם ובישראל.
אחד מסוגי הסרטן הנפוצים והעיקרי אצל נשים הוא סרטן השד. ידוע כי אבחון מוקדם של סרטן השד מעלה מאוד את סיכויי ההישרדות לכן אבחון הסרטן מוקדם ככל האפשר, הוא מפתח עיקרי להישרדות מן המחלה. האבחון המוקדם של סרטן השד מתואם בישראל במסגרת תוכנית לאומית. תוכנית זו היא משותפת למשרד הבריאות ולאגודה למלחמה בסרטן. זאת תוכנית ארצית יחידה למעשה בישראל לאבחון מוקדם של מחלה שכיחה באופן לאומי.
נתוני התוכנית מתפרסמים באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן. בחודש המודעות של סרטן השד החל עכשיו, ראוי לברר את מצבו הנוכחי של האבחון המוקדם של המחלה בישראל, לפי הנתונים שמתפרסמים באתר האינטרנט שהוזכר.
שיטת הממוגרפיה היא השיטה העיקרית כיום לאבחון מוקדם. בפועל היא השיטה היחידה שמופעלת באופן רחב ומסודר באבחון המוקדם. האוכלוסיה בישראל נענית באופן טוב יחסית לסקר הממוגרפי.
שיעור הנשים המגיעות לבדיקות הסקר עולה עם השנים. אבל הירידה הכללית בתמותה עדיין נמצאת בסדר גודל של אחוזים בודדים, וקרוב לרבע מן החולות נפטרות עדיין בסופו של דבר מן המחלה. אם נקרא את המשך הנתונים נראה מספר סיבות לכך והן מפורטות כאן.
הנתונים מראים, כי קרוב לשני שליש מן הנשים בישראל כבר מגיעות לבדיקת הממוגרפיה. אבל, למרות ההיענות הגבוהה יחסית, כשני שליש מן החולות החדשות מתגלות לא באמצעות הסקר הממוגרפי. רובן במרפאת הקהילה. חולות אלו מתגלות לרוב בשלב מאוחר יותר של המחלה.
התוצאה היא, כאמור, שאחת לארבע חולות לערך עדיין מתה בסופו של דבר. אם נסתכל על נתוני הממוגרפיה המפורטים יותר, נראה בעיה משמעותית באיתור מוקדם באמצעות ממוגרפיה אצל נשים עד גיל חמישים, שהן כרבע מן החולות. מעל גיל חמישים, אחת לעשרים נשים (5%) שנבדקו בסקר הממוגרפיה, מוזמנת לבדיקה נוספת בגלל חשד שהיא חולה בסרטן בשד. מתוכן רק אחת לשמונה נשים אכן חולה. (12%). כלומר, יש כאן אזעקת שווא של חשד למחלה אצל הרבה נשים, עם כל החרדות הקשורות לכך. אבל עדיין מדובר בחלק קטן יחסית מתוך כלל הנשים הנסקרות.
מתחת לגיל חמישים, מדובר לרוב בחולות שנבדקות יותר פעמים, אחת לשנה במקום אחת לשנתיים, בגלל שהן בקבוצות סיכון. על-פי נתוני התוכנית הלאומית שמפרסמת האגודה למלחמה בסרטן באתר שלה, אחת מכל שש נבדקות מופנית לבדיקות נוספות בגלל חשד שהיא חולה בסרטן השד, ומתוך המופנות רק אחת לחמישים (1.9%) אכן חולה.
כאמור מדובר בנשים שנבדקות פעם בשנה במקום פעם בשנתיים עקב היותן בקבוצת סיכון. כך שלא רק שנשים אלו נקראות יותר לבדיקות סקר בממוגרפיה, אלא גם שקיים אצלן שיעור גבוה של אזעקות שווא.
ההצדקה לקיום התוכנית הלאומית של סרטן השד בישראל, על-פי הגדרות מטה התוכנית, היא בהיותה גורם מטה שפועל במדדים של אבטחת איכות. כלומר גורם שגם מתאם ומפקח על יעילות הבדיקות, מנטר אותן, ומציע שינויים בהתאם.
על-פי הצהרת מטה התוכנית, השאיפה היא להגיע שכל המכונים הממוגרפיים יפעלו תחת פיקוחה, ובדומה לארצות אחרות, מכונים שירצו להיפתח בעתיד אף יצטרכו לקבל אישור מן המטה. הנתונים הקיימים מטילים בספק את השאלה, האם התוכנית הלאומית לאבחון מוקדם של סרטן השד מתנהלת אכן רק בפרמטרים אובייקטיביים של אבטחת איכות.
נראה כי שיעור אזעקות השווא ובעיקר מתחת לגיל חמישים גבוה מדי. אם נוסיף לכך את העבודה שלמרות ששני שליש מן הנשים כבר מגיעות לבדיקות, ולעומת זאת שני שליש מן החולות מתגלות לא בבדיקות הסקר, אלא לרוב בבדיקה ידנית במרפאת הקהילה, הרי שעולות שאלות מהותיות על יעילות שיטת האבחון הקיימת, ואופי התוכנית הלאומית בישראל לפיה.
העובדה, שהארגונים הרפואיים טוענים, שגם יעילות מישוש שד ידני בבית כלל לא הוכחה מחקרית, מחזקת עוד יותר את הטענה כי שיטת האבחון המוקדם צריכה לעבור בדיקה מחודשת, ובעיקר אצל נשים מתחת לגיל חמישים.
לרפואה מוכרות כיום טכנולוגיות מאושרות לשימוש חלק מן הטכנולוגיות האלו לא כרוך בקרינה מזיקה ואי נעימות גופנית כמו שיוצרת הממוגרפיה, וניתן להפעלה במכשור נגיש גם במרפאות. כל שעל קובעי ההחלטות ברפואה ובממשלה לישראל, לא רק להתיישר לימין המוסכמות המקובלות כיום, בחודש המודעות לסרטן החל עתה.
אלא על מקבלי ההחלטות גם לנצל חודש זה כדי לשאול מדוע בעצם למרות המאמצים והכספים הגדולים שהושקעו ומשוקעים בתוכנית לאומית לאבחון מוקדם של סרטן השד בישראל, שיעור הירידה בתמותה עדיין נמוך. מה הסיבות לכך ואלו שיפורים יש לעשות בהתאם.