בפרשת קצב סערו הרוחות כאשר הגיע הנשיא לעסקת טיעון "מקלה" עם הפרקליטות, והתקשורת זקפה נקודות זכות לטובת עורכי דינו המפולפלים.
הדעה הרווחת הייתה ועודנה, כי הנשיא יצא זכאי בזכות עורכי דינו, אך שלא בצדק. אין ספק, כי עורכי דינו של הנשיא הם טובים שבטובים, אך מדוע התקשורת וכל האנשים, לא שואלים את עצמם, האם באמת הנשיא אשם. האם מישהו יודע באמת את האמת? אם האמת היא כל כך ברורה, מדוע הפרקליטות טרם הגישה כתב אישום? האם האמת לה טוענים, אינה מספיק חזקה כדי לנצח?
מערכת המשפט נועדה כדי לברר את האמת והתפיסה הרווחת לפיה הכל הוא בגדר "משחק" אינה נכונה. כללי המשחק הם כללי הצדק הטבעי, ועורכי הדין, שהם חלק ממערכת המשפט, אמונים על מלאכת עשיית הצדק. אני רוצה לחשוב, כי מערכת המשפט בישראל מספיק טובה כדי לחשוף את האמת. לאור האמור, וכל עוד לא הוכח אחרת על-ידי בית המשפט (ולא על-ידי התקשורת או כל גורם אחר) חזקת החפות צריכה לעמוד. חזקה, שהנשיא קצב חף מפשע וזכותו של הנשיא, ככל אדם, ליהנות מחפותו.
מערכת המשפט מטרתה לשמור על כללי המנהל התקין ועל זכויות הפרט. מקום שרשות אחת מבקשת להאשים, זכותו של הפרט להתגונן. ההכרעה צריכה להיעשות על-ידי רשות נייטראלית, שאינה מוטה לשום צד - הוא בית המשפט. מערכת המשפט אמונה על עשיית הצדק. עורכי הדין הם החיילים, אשר תפקידם לשמור על מערכת המשפט ולהגן עליה והם חלק ממנה.
מערכת המשפט היא זאת אשר מוסמכת לבדוק את חומר הראיות ולחקור את האמת. למערכת המשפט יש את כל הכלים כדי להגיע לאמת.
התקשורת החופשית כבודה במקומו מונח והיא חשובה והכרחית בכל משטר דמוקרטי, ויש לה תפקיד חשוב בחקר וגילוי האמת לציבור. אך התקשורת לא מתיימרת בשום דרך להחליף את מערכת המשפט. במשטר תקין, על הציבור להשאיר את מלאכת השפיטה לשופטים. העיתונות אינה בית משפט, וכל אדם, בין אם הוא חשוד, אם טרם הוגש נגדו כתב אישום, או נאשם, אם טרם הורשע בדין, הוא בחזקת חף מפשע.