כל המדינה מתגייסת לדרוש את שחרורו של גלעד שליט, ואיכשהו טבעי לכולנו שכל האינטרס לסיום העסקה הוא רק של ישראל, ואיש מאיתנו לא טורח לשאול את עצמו איך זה שאצלם מול בנייני הממשל אין היום אלף מאהלי מחאה עם אלף הורים זועמים ההופכים שמים וארץ וזועקים למנהיגיהם בשאגה מאלף גרונות: "שלמו כבר את המחיר וסכמו כבר את העסקה, והשיבו כבר, לעזאזל, את בנינו הביתה!!!"?
הסיבה היא פשוטה. אצלם אין שום מאהלי מחאה כי כאשר ההורה הערבי משווה את "חיי החופש" אשר צפויים לבנו בעזה המסריחה, האלימה והמורעבת אל הקייטנה אשר משלם המיסים הישראלי מחזיק בה את בנו היום, הוא אולי מאוד-מאוד מתגעגע, אבל בפירוש מעדיף שבנו ימשיך לשהות ב"קייטנה".
וכך, האינטרס לכך שתסוכם העסקה ויבוצעו חילופי השבויים, הוא אכן היום אך ורק אינטרס ישראלי.