ברונ0ון ממליץ - "טראנס סיביריאן"

בפועל הנסיעה ברכבת הזאת – בין בייג'ינג למוסקבה – מתמשכת על פני שישה ימים ולילות. בסרט זה ניתנת לך האופציה לעבור אותה ב-111 דקות, האם זה לא כדאי?! אם אתה נפעם מצילום מן האוויר של רכבת המפלסת דרכה בשלג בלי שאתה רואה את הפסים מקדימה – אתה תיהנה מהצילומים בסרט זה. מי שהתמזל מזלו הרע לחלוק תא שינה ברכבת עם עוד זוג זר מוזמן לעשות זאת כאן בהנחה משמעותית – לפחות בלי הריחות המשותפים אבל ממש עם הצפיפות והקלסטרופוביה הבלתי-נמנעת. לאן כבר אפשר לברוח בתוך רכבת דוהרת בחשיכה בנופים מושלגים וקרים? – לקרון המסעדה, לתא השירותים, או חס וחלילה למעוד החוצה כשמתברר לך שהדלת האחרונה שפתחת היא באמת הדלת האחרונה לפני הסוף הדוהר ממך והלאה ... השחקנים ובראשם בן קינגסלי ("גאנדי"), וודי הרלסון ("ארץ קשוחה"), אמילי מורטימר ("נקודת מפגש") טובים ומיומנים ביכולתם לרגש ולסחוט אהדה. מתלווים אליהם: הספרדי אדוארדו נורייגה ("8 צדדים לאמת"), תומס קרצ'מן ("הפסנתרן") וקייט מארה ("על הכוונת") כשעל מלאכת הבימוי מנצח במקצועיות מיומנת בראד אנדרסון ("תחנה הבאה וונדרלנד"). זהו סרט שמסתיר בלדרות בסמים, מעשי רצח בלתי-מתוכננים אך גם בלתי-נמנעים, משיכה מינית בלתי-ממומשת (וחבל!), סכנות חיים, בילוש רב-אתגרים על קרקע שמִשתנה ללא-הרף וניסיון עז לפענוח התעלומה שנפרשת בפנייך עת דוהרת לה הרכבת במלוא כוחם של גלגליה. חוץ מצילומים של ריצות על גג הקרונות יש כאן את כל מה שצריך ובסוף אתה גם מגיע נינוח, מרוצה ואפילו רגוע מדי (בזכותו של התסריט הסכמטי לעילא) אל תחנת היציאה. ברונ0ון ממליץ על הצפייה (באולם גדול ועם כוס של משקה ביד).