שאלה: בפרסום מקצועי מטעם המכון הלאומי לחקר הבנייה מיסודם של הטכניון ומשרד הבינוי והשיכון,
"מדריך לביצוע עבודות בנייה" מאת פרופ' חבר אלכסנדר לויפר ומחברים אחרים, כתוב בעמודים 397-398 כי הכנת הטיט לריצוף תכלול גם סיד. זאת ועוד, מוסבר שם כי "הסיד מקל מאוד על עיבוד המלט בעיקר בעת פיזורו ולחיצת עודפיו החוצה תוך כדי הידוק האריח".
ככל שידוע לי מחוות-דעת מקצועיות שבעריכתך, אתה שולל הכללת סיד במצע שמתחת לריצוף ורואה בכך ליקוי. נא הבהרתך.
תשובה: הפרסום המקצועי הנזכר בשאלה מוכר לי, אך בכל הכבוד אין להתייחס אליו כאל אורים ותומים, אלא בגישה ביקורתית. יובהר כי האחריות לגבי טיב הביצוע ותקינות הנחת הריצוף בדירה חלה בכל מקרה על המתכנן/המפקח ועל המבצע.
אף שבאופן כללי תרומת המדריך הנ"ל לענף הבנייה היא רבה וחשובה,
ולאורו לומדים אלפי סטודנטים ורבבות מהנדסים,
אין לקבלו "כזה ראה וקדש".
לגופו של עניין:
א. הכללת סיד במצע שמתחת לריצוף מהווה ליקוי מהותי, כי הסיד גורם להיווצרות כתמים על פני האריחים ולתופעות שליליות אחרות.
ב. על-פי תקן ישראלי 1629 [תקן שנושאו ביצוע עבודות ריצוף מטראצו], סעיף 2.2.6 - הדן בהרכב המלט למצע שמתחת לריצוף - נקבע כי
"המלט יהיה על בסיס צמנט ללא סיד".
ג. לפיכך, שימוש בסיד למצע לא רק שעלול לגרום לפגיעה במרצפות, אלא הוא גם מהווה ביצוע בניגוד לתקן, דבר האסור על-פי חוק התקנים ומקנה לדיירים עילת תביעה נגד הקבלן/המוכר.
בכל מקרה של גילוי תופעה כזו, מוטב לפנות אל מומחה, וכן אפשר לבצע בדיקת מעבדה לגבי ההרכב של חומרי המצע.