ביום שלישי האחרון פסק שופט בית המשפט המחוזי נועם סולברג נגד
אילנה דיין ותוכניתה "עובדה" בתביעת הדיבה שתבע סרן ר'.
פרטי המקרה
בחמישי לאוקטובר שנת 2004 זוהתה דמות חשודה במוצב גירית, השוכן בדרומה של רצועת עזה סמוך לציר פילדלפי. התקופה הייתה מתוחה היות שלפני יומיים חדר מחבל ליישוב מורג הסמוך והרג קצין ושני לוחמים. כוח צה"ל ששהה במקום חשב שמדובר במחבל ולכן ירה בדמות מספר כדורים עד שנפלה על הארץ. הדמות זוהתה לאחר מספר שעות כאימאן אל האמס, נערה בת 14 מהיישוב תל-רפיח שבפתחת רפיח הפלשתינית. החייל דיווח שמדובר בסך-הכל בילדה בת 10 אשר נשלחה לבחון את תגובת החיילים ואסור להרוג אותה.
סרן ר', שחשש מתקיפת מחבלים נוספים, הורה לאבטח את המוצב בחיילים נוספים. לאחר מכן הוא הלך עם הקשר אל עבר גופתה של הילדה וירה בה מספר כדורים כדי שלא תוכל להרע לחייליו הפרושים באזור. סרן ר' מורה לפוצץ את התיק שנשאה הילדה על-מנת לנטרל את חומרי הנפץ שבתוכו. אך לאחר מספר יריות לא התפוצץ בתיק דבר.
לאחר שדווח בקשר על מחבל שיוצא מפתחת רפיח, מורה סרן ר' לקבור את התיק ולהיות מוכנים ודרוכים. המחבל יורה שני כדורים כאשר הראשון פוצע את ידי הקצין והשני פוגע במחסנית של החייל ששוכב לצידו. עם סיום האירוע הקצין משבח את חייליו, אך נוזף באנשי התצפית על שלא זיהו את הדמות בזמן אמת.
פרסום הכתבה
כחודש וחצי לאחר האירוע, בתאריך 22 בנובמבר שנת 2004, שודרה הכתבה בתוכנית "עובדה", אותה ערכה והגישה אילנה דיין.
חומרי הגלם
בכתבה הוצגה קלטת פסקל אשר צפתה על מוצב "גירית". בקלטת מתועד כל שנאמר בקשר הפלוגתי,וכן קטע המתעד את הזזתה של הגופה מהמקום שבו נמצאה קודם לכן. כמו-כן הוצגה קלטת לקט של דברים אשר אמר סרן ר' בחקירת מצ"ח. התוכנית התמקדה בנושא וידוא ההריגה. וכן הוצגה קלטת ביתית שתיארה את חיי הווי הפלוגה. אילנה דיין הבטיחה בכתבה לחשוף את מה שצה"ל לא פרסם בנושא וידוי ההריגה של הילדה אימאן אל-היאמס. היא חושפת מסמך אשר מתאר שיחה בין חוקרי מצ"ח לבין קצין צעיר, אשר חשש להתעמת עם סרן ר' בנושא וידוא ההריגה. ולאחר מכן היא מתארת את מצבם של החיילים בפלוגה. ומוצגות בעיקר תמונות אשר תועדו בקלטת הפסקל.
לאחר שידור הכתבה התקבלו אצל נציב פניות הציבור
גיורא רוזן תלונות בדבר אופייה המגמתי של הכתבה. וכן תבעו משפחות של חיילים לפטר את דיין. רוזן מעל בתפקידו כאשר לא בדק את חומרי הגלם למרות שבסמכותו לעשות כן, ופטר את התלונות במחי יד.
עונש מידתי ומוצדק
אין ספק שאילנה דיין השתמשה באופן מגמתי בקלטות כאשר היא בחרה לשדר רק את הקטעים הנוגעים לסרן ר', וזאת מבלי להשתמש בקלטת הביתית כדי להכיר לעומק את ההווי הפלוגתי, וכן להביא לצופה את הרקע שגרם לזיהויה של הילדה כמחבלת וההחלטה לפתוח באש. דיין כשלה בכך שהיא לא הביאה את הסיפור בשלמותו כך שהצופה הסביר לא יכול היה להבין מי נגד מי, ולכן אני סבור שהעונש מידתי ומוצדק.