לכבוד מר יצחק טוניק, מפקד גלי צה"ל
יצחק שלום!
הנדון:
סגירת התוכנית "יש עם מי לדבר"
כמי שמאזין וגם לעיתים מתקשר ומביע את דעותיו בתוכנית הנ"ל, אני פונה אליך במכתב גלוי לשקול מחדש את ההחלטה על ביטול התוכנית.
האמת, שבעידן הנוכחי של "שמים פתוחים" בתקשורת המשודרת עם תחנות שידור אזוריות, אינטרנטיות ואחרות, אולי עקרונית אין הצדקה בכלל לקיום תחנת שידור צבאית כמו גלי צה"ל. לשמחתי, לא סוגרים את התחנה בגלל ייחודיות תכניה ושידוריה אותם בנתה התחנה במשך השנים בצורה יוצאת דופן עם צוות מסור ומקצועי. כך הפכה התחנה לחלק מנוף חיינו בארץ הזאת, כמובן, בימי מלחמה, אולם גם בעיתות רגיעה. קהל מאזיני התחנה - מצעירים, במיוחד חיילים, ועד מבוגרים וזקנים - נהנה, לפי התרשמותי, מהפתיחות של התחנה, שגם משמשת עבורו כתובת ייחודית להתבטאות והבעת דעות, במיוחד בתוכנית "יש עם מי לדבר".
התוכנית תורמת רבות לשיח הציבורי ועל-ידי כך הפכה למרכיב ייחודי של הדמוקרטיה בארצנו, כשאזרחים מכל קצוות הארץ ומכל חלקי הקשת הפוליטית מתבטאים כמעט בכל נושא ועניין הנמצאים על הפרק, כשהמנחים בדרך-כלל סובלניים ומכבדים כל אחד.
ההרגשה האישית שלי, שבעידן בו רוב כלי התקשורת בארץ והעיתונאים נוטים לצידה השמאלי של המפה הפוליטית, גלי צה"ל עדיין מנסה וממשיכה לשמור על איזון מתאים ולכן הפכה, אולי עוד יותר, לצינור התבטאות עבור קהל המאזינים בעלי הדעות הימניות, שלפעמים, אולי, מתוך רצון עז להתבטא, מוסרים שמות בדויים ועושים "תרגילים" שונים כדי לעלות לשידור. בבעיות מסוג זה, אני מאמין, שאתם, בעזרת הצוות המסור של התוכנית, מסוגלים להתמודד מבלי לנקוט בצעד החריף של סגירתה.
מודה על תשומת לבך,
אורי גנני
שכ' "מול גולן" (הרחבה)
כפר הנשיא