היום עלינו להר המנוחות בגבעת שאול בירושלים. לצערנו גילינו שהבן הבכור (נכה על כיסא גלגלים) לא יכול להיכנס אל חלקת הקבר החדשה ולומר קדיש, כי היא ממוקמת ב"בניין דירות" חדש ומודרני, וכל נכה יזדקק לעזרה רבה מהסובבים אותו. כאשר הגענו אל הקבר, הבנו שבעתיד, כאשר יתמלאו כל המשבצות, לא יוכל אף נכה להיכנס אל בניין הקברות החדש. אל הבניין ובין הקומות יש מדרגות. יש גם מעלית, אך בכל זאת צריך לעלות כמה מדרגות, ואין שביל לנכים ולעגלות. הקברים בנויים בצפיפות רבה, ואין שביל מעבר ביניהם.
חבל מאוד, שכאשר מתכננים בית קברות חדש וחדיש, לא חושבים על נגישות נכים, ולא משאירים קצת יותר מקום. אני מבינה שכל פיסת קרקע מכניסה כסף רב, אך יש גבול לבצע הכסף. אנו חיים במאה העשרים ואחת, במדינה שאחוז הנכים בה גדול במיוחד. ברוב מדינות העולם כבר מתכננים ומתקנים ומסדרים נגישות לכל הנכים ומשפרים ומאפשרים כניסה לכל אתר ולכל מקום ציבורי, רק במדינת ישראל הקידמה הולכת ונסוגה.
אין לי מילים לתאר את עוגמת הנפש שנגרמה לי, כל זאת לאחר שביקשתי בפירוש שהמיקום יהיה נוח ונגיש, והסבירו לי שאין בעיה ושכל הבניין "נגיש לנכים". עוד יותר צר לי לגלות שבעתיד לא יוכל בני להיכנס לבית הקברות כלל.
אשמח לשמוע מה ניתן לעשות בנושא זה.