דרוש חוק יסוד להגנת החקלאות ושימור החקלאים בישראל

מצב החקלאות הישראלית, הארועים החברתיים בישראל והחשש מקריסה כלכלית עולמית דורשים מעשה חקיקה שיפסיק את היותם של חקלאי ישראל בני ערובה של פקידים לא אחראיים ופוליטיקאים להם גחמות ושיקולים זרים. רק חוק יסוד יבטיח קיום חקלאות וחקלאים במדינת ישראל.

לכבוד יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט ח"כ דוד רותם יו"ר התאחדות חקלאי ישראל אבשלום וילן לפני כשלוש שנים פניתי אליכם בנושא מעמד החקלאות והחקלאים בישראל. הצעתי ליזום חיקוק חוק יסוד שיבטיח חקלאות וחקלאים במדינת ישראל. תשובתכם הייתה, שבאותה עת, הכנסת עמדה להתפזר ולא זה המועד לקדם מהלך חקיקה. אני חוזר על הצעתי. אף במשנה צורך ותוקף. אני אף מצרף את נוסח הצעת החוק שנראה ראוי בעיני. אוסיף עוד, שמניסיוני, כדור שני לחקלאים והמנסה לצרף את ילדיי, הדור השלישי, אין כיום עתיד לחקלאים ולחקלאות. משרדי המדינה, המוסמכים לטפל בנושאי החקלאים והחקלאות, כשלו ולא ביכולתו של חקלאי להתמודד עם הביורוקרטיה השלטונית. בלשון המעטה. אנו עדים להתנהלות הכושלת בהתעלמות מוחלטת של הממשלה מקריסת החברה הממשלתית לייצוא אגרקסקו וכן בפרשת האיום להחריב את ענף הרפת והחלב. חקלאי ישראל, מהעובדים החרוצים והיעילים ביותר במשק, הם בני ערובה של פקידי ממשל ופוליטיקאים. נימוקיי בקצרה: א. חקלאות היא ערך מקודש בתולדות העמים אף בהלכה היהודית: מי שהתיישב בארץ ומעבד אדמתה, כאילו מילא אחר כל מצוות התורה. ב. חקלאות אינה מקצוע, כי אם דרך חיים. העוסקים בחקלאות, עוסקים בקדושת החיים. להוציא לחם מן האדמה, כמו לעסוק ברפואה. ג. האחיזה בקרקע, ובמים, מבטיחה אמצעי יצור מזון עבור המדינה. הערך המוסף לתל"ג של החקלאות, הוא הגדול מתוך תחומי הכלכלה. ד. החקלאי מנצל לצורך היצור משאבי טבע, שבלא עמלו, יבוזבזו: קרקע, שמש, מים, פסולת ומסלק מי ביוב. ה. החקלאי מייצר לאוכלוסיה כולה מזון בריא וזמין, שהאלטרנטיבה לרכשה בחו"ל במטבע זר, שפעמים אינו בנמצא. ו. כדי להכשיר חקלאי, לא מספיק ללמדו במוסד השכלה. נדרש מחקלאי להיות "מוחתם" על התחושה החקלאית. עיסוק בחקלאות, דורש לחדד את האינסטינקטים. כמו שלומדים להיות מוזיקאים, מהגיל הרך, כך בלבד ניתן להכשיר חקלאים. מה שקראנו בזמנו, בנים ובנות ממשיכים. ז. העיסוק בחקלאות, קשה ממרבית תחומי הכלכלה: ההשקעות הן לטווחים ארוכים, פעמים עשרות שנים. (להבדיל מתעשיה, בה ניתן להחליף מיכון ומוצר). השפעת הטבע קיצונית ובלתי צפויה. (שרב כבד, רוח וסופה, קור, ברד, שיטפון, בצורת, פגעי מזיקים ועוד). ח. המקרקעין הוא בבעלות המדינה ודמי החכירה, אינם בשליטת החקלאי. מצאי המים, איכותם ומחירם בידי המדינה ולחקלאי אין דרך לקבלם אלא באמצעות המדינה. ט. לחקלאים קשה באופן שאין שני לו לקבל אשראי ומימון בנקאי בגלל אי-הוודאות והסיכון. י. כוח אדם לעבודה בחקלאות, קשה להעסיק. היות שהמדינה משלמת הבטחת הכנסה לבלתי מועסקים וסרבני עבודה. יא. עובדים זרים ופועלי שטחים, קבלת רישיון להעסקתם בידי המדינה והמדיניות אינה יציבה. יב. טובי החקלאים הישראלים נטשו את העיסוק בחקלאות, בגלל אי-היכולת להתמודד. חלקם עזב את הארץ, לארצות רחוקות. כדי להמשיך לעסוק בחקלאות. על המדינה לעשות כל שצריך כדי להחזירם לעסוק בחקלאות בישראל. לאור האמור, ובוודאי סיבות נוספות, שתשמע מרבים מבני הארץ, ראוי לה למדינה, לחוקק חוק שיבטיח חקלאות וחקלאים במדינת ישראל. לא כחוק טכני וזמני, אלא חוק מעוגן בערכי המדינה שיבטיח יציבות. מספר החקלאים ובני חקלאים שנוטש את החקלאות גדל ומצטרפים רבים לנוטשים. חבלי ארץ רבים הפכו לשדות בור. חלקם נתפס על-ידי אחרים. מדינת ישראל נוטשת את החזון הציוני. קרקע שניטשת ונתפסת. קשה ואולי בעתיד לא ניתן עוד שתהיה בשליטה יהודית. על כן, נראה לי, שרק בדרך של חקיקת חוק יסוד, שיהיה בו להבטיח ערכי החקלאות והדבקות, בדרך חיים זו, לא נאחר את המועד. להערכתי, רבים מחברי הכנסת, ללא קשר סיעתי, מסכימים עם הצורך לשנות את המצב, כדי להבטיח את החקלאות והחקלאים במדינה. בברכה ובכבוד רב, נועם בלום.

• מוגש ונערך על-ידי התארגנות חקלאים אוהבי מדינת ישראל, חיילים ומפקדים של אומה ומדינה, שדרך חייהם עבודה ונשיאה באחריות. חקלאים "המתגייסים לשירות מילואים". "תנועת ארץ הצבר".

--- הצעת חוק: חוק יסוד: חקלאות וחקלאים בישראל. 1.עקרונות יסוד; זכויות היסוד של החקלאי בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם העובד והמעבד אדמת המולדת המוציא לחם מן האדמה, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין. הן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל. חקלאי: אדם המעבד אדמה על-מנת להוציא לחם מן הארץ בתחום הצומח, החי והמחקר החקלאי. ופרנסתו מדרך חיים זו. 1. מטרה; חוק יסוד זה, מטרותיו להגן וליצור קיום בטוח לעוסקים בחקלאות, מפריחי השממה, המוציאים לחם מן האדמה, העוסקים ביצור ומחקר. להגן על כבודם וחירותם ולעגן בחוק יסוד את ערכי החקלאות כדרך חיים במדינת ישראל, כמדינה יהודית המקיימת מצוות מסורת ישראל בדבר חזון התקומה. 2. להבטיח לחקלאי ולמדינה קיום כלכלי יציב. לתושבי המדינה, אספקת תוצרי יסוד ומזון. לחזק התל"ג, להשביח נכסי הידע הטכנולוגי, האוצר האנושי ונכסי הטבע שמצויים במדינה. 3. לשמר ולשמור את אדמות המדינה. 4. אין פוגעים בחקלאי, או בכבודו של חקלאי, באשר הוא חקלאי. חקלאי הוא חייל של המדינה. 5. אין פוגעים בקניינו של חקלאי, שהוא תשתית ואמצעי יצור חקלאים, המיועדים לפרנסתו. 6. אין גובים תשלום מחקלאי, עבור פעילותו החקלאית: כמס, כהיטל, כארנונה, כדמי חכירה. עבור תשומות ושירותים שהם של המדינה, או שהם בשליטת המדינה, או שהם מסופקים או מנוהלים ע"י המדינה. 7. חקלאי חייב בתשלומים המקובלים במדינה בעבור שאינו עיסוק בחקלאות. 8. חרות אישית ועידוד; אין מגבילים חקלאי, לשווק פרי עבודתו ותוצרתו. רשאי חקלאי למקם מגוריו בשטח חקלאי אם עיקר פרנסתו משטח זה לפרק הזמן שתנאי זה מתקיים. א. שכר עבודה - אין גובים מס מהכנסה מעבודה בחקלאות שהיא פחות מ-3 פעמים מהשכר הממוצע במשק. ב. אמצעי יצור - אין למנוע שימוש באמצעי יצור זמינים, באופן שאינו פוגע באחר או במדינה; מים, קרקע, אנרגיה, כוח-אדם. 7. יציבות; תהליך חקלאי ארוך, חלקו לא ניתן לצפייה ושליטה בידיו של חקלאי. א. הון חוזר; המדינה מופקדת ואחראית ליצור תנאים כלכלים ופיננסים המאפשרים מימון, עיבוד חקלאי והון חוזר. ב. קיום בעת משברים; המדינה אחראית לקיום החקלאות והחקלאים בישראל בעת משברים ולאחר משברים. 8. הוראת שעה; הוראות חיקוק שאלמלא חוק יסוד זה היו תקפות ערב תחולתו של חוק יסוד זה, יעמדו בתוקפן למשך 6 חודשים אם לא יבוטלו קודם לכן ואולם פירושן של ההוראות יעשה ברוח חוק זה. תשלומים היטלים וחיובים ששולמו ב-12 חודשים שקדמו לחוק זה יבוטלו ואם שולמו יוחזרו ע"י המדינה. 9. פגיעה בזכויות; אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש. 10. תחולה; כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק זה. 12. אין בכוחן של תקנות שעת חרום לשנות חוק יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים; ואולם בשעה שקיים במדינה מצב של חרום בתוקף הכרזה לפי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948. מותר להתקין תקנות שעת–חירום מכוח הסעיף האמור שיהא בהן כדי לשלול או להגביל זכויות לפי חוק יסוד זה, ובלבד שהשלילה או ההגבלה יהיו לתכלית ראויה ולתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש.