|
1 |
|
| |
זוהי הבעיה שאתה חוזר שנים אחורה עם 5 הסיסמאות שלך מהעבר, כאשר כל הדרישות של הגברים (לטובת ילדיהם) ניתן וצריך וחובה לסכם במסגרת חוק חדש נוסף (מלבד ביטול חג"ר בסעיף 25 של חוק כשרות משפטית ואפוטרופסות), דהיינו חוק האחריות ההורית למשמורת ומזונות ילדים (ראה בקומונת תפוז מס' 19624) – וזאת ע"פ המלצות דו"ח שניט עוד ממרץ 2008.
ואכן אני כתבתי את הצעת החוק הנ"ל (4 עמודים בלבד) עוד ב 2009, על סמך המלצות שניט משנת 2008 - סעיף 3.1 בדבר הפרדת החקיקה (וכן סעיף 3.1.8 בדבר צמצום ההוצאות וההתדיינות המשפטיים), ומאז קיבלתי הסכמות עקרוניות לחוק הנ"ל גם של שר הרווחה משה כחלון יצ"ו וגם של הרב יובל שרלו יצ"ו, לאמור שטובת הילד דורשת (אחת מהשיטות של) משמורת משותפת - ובלבד שהדבר ישים ואפשרי; והנה ההשתדלות שלי נשאה פרי ברוך השם, כי שר המשפטים יעקב נאמן הבין שיש קונצנזוס רחב במדינה - בין הממסד האקדמי (שניט) לממסד הרבני (שרלו) לדרג הפוליטי הנבחר (כחלון), ולכן מבחינתו הדיון הציבורי תם ונשלם - ולכן הזדרז כידוע לאמץ את מסקנות ועדת שניט ולהעבירם לשלב החקיקה.
כאמור פרופ' שניט כבר המליץ ב 2008 גם על ביטול חג"ר וגם על הצורך בחוק חדש ונפרד לאחריות הורית, לכן היה בזבוז של 4 שנים מ 2008 עד עכשיו בגלל כל מיני חארות וסתומים מארגוני "גברים" (מקבוצת "הורות-לא-שווה" ומקבוצת "הורים-וחמורים") - שנתקעו כמו טמבלים בביטול חג"ר בלבד, ולא שעו להפצרות שלי לעסוק כאמור בעיקר שהוא חוק האחריות הורית - שרק הוא פותר את כל הבעיות.
וגם כעת, לאחר שהחמורים בזבזו 4 שנים (כי חיכו לחינם ששניט יחזור על אותם המלצות מלפני 4 שנים), הרי אותם חמורים מחורבנים רוצים לחכות עוד 40 שנה לטבלאות שיפמן - כאילו לעניין מזונות!
לכן אני מזהיר ומתרא בכולם שאין שום צורך לתקוע שוב לעצמנו מקלות בגלגלים בעניין מזונות, כי הדרישה למזונות הוגנים נובעת פשוט מהלכת השיתוף בין בני זוג - שאין עליה עוררין בשום מצב; מכאן שאין צורך דחוף כרגע בטבלאות לחישוב מזונות קטינים – שמצפים משיפמן כביכול (עד שהשופטים יזדקקו להם מאוחר יותר), מפני ששלושת העקרונות הבסיסיים לקביעת המזונות כמפורט להלן - כבר משולבים כולם בסעיף 7 (בחוק המיוחל לאחריות הורית למשמורת ומזונות ילדים הנ"ל) ולכן מוכנים לחקיקה:
1) מאחר שנשים מרוויחות פחות מגברים בממוצע, יש להתחשב בכושר השתכרותם של ההורים;
2) לשם ויסות הנטל הכלכלי, יש להתחשב בזמני השהייה אצל כל הורה (ובכך לתמרץ השקעתו);
3) לטובת המדינה, יש מינימום השתתפות לכל הורה (באחוזים מהסך הכולל של המזונות) בהתאם לגודל המשפחה (ע"פ קריטריון סוציאל דמוקרטי אחיד, שאדם בוגר בחברה בריאה אמור לפרנס את עצמו ולפחות עוד ילד אחד - אף אם יזדקק לשם כך להשלמת הכנסה ו/או מס הכנסה שלילי).
ברם ככל שמצבה הכלכלי של המשפחה המתפרקת הוא קשה יותר, הרי יש צורך בפתרונות מעבר (ראה סעיף 3 בחוק האחריות הורית המיוחל)! וזאת במיוחד כי ציפי לבני כבר דאגה לנו בעיצומה של פגרת הכנסת לרגל בחירות 2009 (כנקמה במפלגות שלא רוצים אותה כראש ממשלה), לתיקון מיותר בחוק יחסי ממון בין בני זוג, לאמור שניתן לפרק שותפות בין בני זוג בלחיצת כפתור (תוך שנה מתחילת הסכסוך)! כעת נניח במקרה שערך הדירה המשותפת הוא 120Kדולר אך יש משכנתה של 80K דולר, הרי ברור שיש לדחות את מכירת הדירה בינתיים (אף שכבר הוסכמה חלוקת הרכוש), כי אחרת לא יישארו להורים אלא פרוטות לאחר שעורכי הדין ישדדו אותם עד הסוף; כלומר עדיף להם כלכלית ודאי להשכיר האחד לשני לפי שעה את חלקו בדירה (כהשתתפות |
 יום הנקם בקלגסי תעשיית הגירושין |
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
ע_הראל |
|