המהלך של נתניהו הוא עוד אחד מהמניפולציות מיני רבות שלו. מהלך שאמור לטרפד את הבחירות ולמנוע את דעיכתו של הליכוד. אומנם נצפה לליכוד עתיד מזהיר בכל הקשור לבחירות שהיו אמורות להתקיים כמדומני בספטמבר, אך צעד כזה מצד נתניהו מביע תחושה שאולי לא כך הם פני הדברים ואולי לא לעולם חוסן, וכי סקרים לחוד ומציאות לחוד. נתניהו הבין את ההשלכות של הליכה לבחירות, הן בפן הכלכלי והן בפן הפוליטי, והחליט שעדיף למוסס את האופוזיציה עד היסוד.
שאול מופז ונתניהו הם אותה גברת בשינוי אדרת. שניהם גנרלים לשעבר, כך שמי שתמה לנוכח הברית הבלתי ברורה הזו, צריך להבין שנתניהו ושאול מופז הם בני ברית טבעיים. ישראל צריכה מנהיג אחר. דור הגנרלים הוא דור של מנהיגים שאבד עליו הכלח. ישראל צריכה מנהיג שיוביל אותה מבחינה חברתית. סוגיות הביטחון כמובן לא יוזנחו, שכן הן כורח המציאות, ואין הדעת מניחה שיש לזלזל בסוגיות הללו. אך בד-בבד עם סוגיות הביטחון יש להוביל את ישראל ולקדם אותה מבחינה חברתית.
פערי השכר, אלימות ברחובות, חינוך, בריאות, דיור וכן הלאה - הסוגיות החברתיות הללו אמורות להיות על סדר היום הציבורי מדי יום. לא להרפות. כל אחד מאיתנו זקוק לרופאים טובים ולבתי חולים מתקדמים, לחינוך טוב לנו ולילדינו. כל אחד מאיתנו רוצה תנאי פנסיה שיבטיחו את עתידו הכלכלי. כל אחד מאיתנו רוצה דיור בר-השגה לו ולילדיו הבאים אחריו. אלה סוגיות שחומקות בין ידינו, שלא לומר מתמוססות לנוכח סוגיות הביטחון.
צריך מנהיג שיידע לטרפד אלימות ברחובות, שביתות לא רלוונטיות של עובדי נמל, רכבת וועדים חזקים אחרים, ולא בחירות.