ב"מכתב למערכת" כותב השבוע אדם: "לממשלה אסור לבנות דיור ציבורי", ואני שואל לְְשם מָָה בעצם קיימת מדינה? הרי כדי שהחזק יטרוף והחלש יחפש מי ינענע אותו אין שום צורך שיהיו בעולם "נבחרי ציבור"?!.
חיות הג'ונגל אינן בוחרות לעצמן ממשל. אם אתה אריה, או צבוע, או נחש, או זאב ערבות, אין ספק שגם אתה תטיף - אידיאולוגית! ששהחוק האחד והיחיד שצריך להתקיים בעולם הוא "כוחות השוק". אבל בני האדם הינם, או לפחות אמורים להיות, חכמים יותר מעדר אקראי של כבשים.
בני האדם מתאגדים ובוחרים לעצמם ממשל.
כדי שאל מול האינטרסים של זאבי הערבות, או של נחשי הצפע, יהיה כוח אשר ידאג גם לאינטרסים שלהם.
ולא בדרך של נדבות. ממש לא.
רק על-ידי בלימה ביד ברזל של שיטת "כל דאלים גבר", כך שיהיו כאן חיים, חיים ששווה לחיותם, לא רק לציפורי הטרף, אלא גם לכבשים וגם לאיילות.
אכן. שנים רבות הצליחו האריות והצבועים וזאבי הערבות ונחשי הצפע להטמיע בנו את הרעיון כי כל דיבור על "חלוקה אחרת" פירושו, רחמנא ליצלן, תמיכה ביוסף סטאלין. ווי לי!.
אבל על הדור החדש הדחליל המטופש הזה כבר לא עובד. הדור החדש רואה כיצד דירה נאה, חדשה, נמכרת בנתיבות בשש מאות אלף שקל, כולל רווח הוגן לקבלן, ולא "קונה" שלגיטימי הוא שהחמדנות החולנית של מפעילי הלוביסטים במסדרונות הממשל תמנע את האפשרות שזה בדיוק יהיה מחירה של דירה הגונה גם במרכז.
"כוחות השוק"? "אני מכה אותך, בני, מפני שאני אוהב אותך"? לא עוד. לא בבית ספרנו.
ממשלה, באשר היא, קיימת כדי למחוץ את חוק הג'ונגל. הממשלה צריכה להקצות קרקעות שתישארנה בבעלותה ולהיות היזם, ולמסור בניית דירות צנועות למי שאין בבעלותם דירה אחרת לקבלן אשר יציע, במכרז כשר, לבנות אותן במחיר הזול ביותר.
כך תוכל גם דירה נאה במרכז להימכר לזכאים בדיוק במחיר בה היא נמכרת בנתיבות. פחות משבע מאות אלף שקל.
ואם קיומן של שפע דירות כאלה יגרור למטה גם את מחירי אותן הדירות אשר לא ניבנו במכרז ממשלתי, ויצמצם כך בכמה עשרות, או מאות, מיליארדים את ריווחיהם של טייקוני הבנייה, באמת לא נורא. שיחיו מהחסכונות.