מצחיקים מאד אנחנו. למה בדיוק נדמה לנו שהניהול ב"הדסה" היה כושל?
מי שהיה צריך להרוויח את הכספים הרוויח. כל הכספים זרמו בדיוק למקומות שאליהם היו אמורים לזרום. וגם ספרי החשבונות לגמרי מאוזנים. או יהיו מאוזנים עוד מעט. בדיוק הסכום שיצא ייכנס עוד מעט בחזרה.
אין שום בעיה בניהול של הדסה. להפך. כל המשימות בוצעו במלואן.
ברור שהכספים שעכשיו ייכנסו, לכסות את מה שהוצא כמתוכנן, יבואו מהכיסים שלנו. אבל למה בדיוק אנחנו חושבים, מצחיקים שכמותנו, שמנכ"ל הדסה אמור לדאוג לאינטרסים... שלנו? הוא עבד בשביל מי שבחר בו ובשביל מי שבחר בו הוא עשה עבודה נהדרת.
ואילו אנחנו? אנחנו במסעדת הגורמה הזאת אשר שמה (הפעם... ) "הדסה", במסעדת הגורמה הזאת אנחנו רק הכבשים אשר מהן מכינים הטבחים את השווארמה.
למסעדה יש בעלים, למסעדה יש צוות, למסעדה יש לקוחות. כולם מרוצים עד הגג. ולפי איזה הגיון עקום, מטורף, נדמה למישהו מאיתנו שהשף הווירטואוז במסעדת השווארמה המשובחת הזו אמור לעבוד לטובת... הכבשים?