אכן, לא בכל מחיר!

לכבוד מר הרצל מקוב מנהל מרכז מורשת בגין שלום רב, הנדון: אירוע ההשקה של הספר "לא בכל מחיר" - אכן לא אמור להתקיים בכל מחיר! כמי שהורחק בכוח הזרוע מגוש-קטיף (ועוד קודם לכן מימית) - היה לי עניין רב לפגוש בהגותה של ענת רוט באירוע הצפוי אצלכם השבוע. רקעה החברתי-זהותי של המחברת מיוחד ויוצא-דופן, וכך זווית ראייתה הבלתי-שגרתית מפתיעה בהשקפה רחבה ובריאה על ה"ימין" הביצועי בישראל, שעם השנים מוצא עצמו נרדף על נפשו, אם אישית (לגיטימציה של מנהיגים) ואם קבוצתית (זכות ההתאגדות); פיזית, מגזרית, מגדרית, תקשורתית, "אמנותית", ספרותית, תחוקתית, משפטית, צבאית, זהותית, מעמדית וכמובן התיישבותית. על-כן, פתיחת הדיון גם ל"גיבורי התקופה", שבין היתר זייפו יעדים ופיברקו אתגרים בדרך לג'ובים ממשלתיים - הינה מעניינת. ואולם לא בכל מחיר: עד לאותו רגע שבו הספקטרום המכיל הזה נפתח למי שהכריז לא מכבר, כי "הבית היהודי הוא החמאס שלנו". אם זכרונך ער לכך, מר מקוב, הרי שאפילו ראש הממשלה גער, בעיצומה של מלחמה, בח"כ עמרם מצנע על שהגדיש את הסאה. נתניהו איננו מאוהב בבנט, כידוע, ואולם אווירת האחדות שרקמה המלחמה בשעת חסד נדירה - חוללה באמירה הזויה, מרושעת ואכזרית, על גבול ההסתה והגזענות (עבירות בררניות, שנבדקות בחומרה רבה בקרב הרשויות, בהתייחס למעמדו של הדובר ובהתחשב במחנהו הפוליטי). לא אכחיש: אף שמעולם לא הסכמתי עם עמרם מצנע, ידעתי תמיד לחבב אותו. יתרה מזו: מצאתי בו לוחם צעיר עשוי ללא חת, שהקדים את כולנו בהכרת אישיותו הפרובלמאטית של הגנרל שרון; כבר אז, במלחמת לבנון הראשונה. אלא שעד כאן. השוואת 12 מיופי-כוח ציבורים בישראל לתא-טירור רצחני, שכל עניינו חיסול אתני - לא מאפשרת הפעם הכללתו של עמרם מצנע בדיון כלשהו, על כל המשתמע מכך, גם אם כבר הוזמן מראש. רגישות אנושית וכבוד אדם הם כללי-משחק ראשוניים בכל קבוצת-דיון וניהול שיח, ועל-כן, כל עוד יו"ר ועדת החינוך (תפקיד מעניין בפני עצמו בהקשר זה...) לא התנצל על בורות, התנשאות, שנאה והסתה - אל לו לעלות אל הבימה שלך, מר מקוב. אינך צריך לומר, אני יודע זאת לבדי והיטב: ביחס ל"ימין" הכל מותר, שריר ובריר וקיים, והדמוקרטיה גמישה דייה, באגף נרמס זה, לחבק מחרפים ומקטרגים, שמלכתחילה רואים בך בן-ברית של כוחות האופל, המשתוללים, בכל רגע נתון, בתאוות התזת ראשים. אבל גם חמאסניק כמוני, מר מקוב, צמא דם ותאב מלחמה, כמו-גם חבריי הטובים בתא-החמאס ב"בית היהודי", הוא "החמאס שלנו" - לא יעזו לדרוך במרכז מורשת בגין, כל עוד ח"כ מצנע מתעתד להשתתף בדיון הטעון. היה זה אמור להיות מהלך טבעי, שעניינו גילוי רגישות מיזמתך, עם כל הרקע הבית"רי המפואר שלך, מר מקוב; ואולם כשאין זה כך, למרבה הצער, אני מצפה לגילוי אמפתיה מצדך דווקא עכשיו, בעוד דם חללי-הקרבות זועק מן האדמה והסולידריות הישראלית טרם התפוגגה. בכבוד רב,