יוריסטוקרטיה היא תופעה שבה מערכת המשפט, ובפרט שופטים בבתי משפט עליונים או חוקתיים, מרכזת בידיה כוח פוליטי משמעותי על חשבון הרשויות המחוקקת והמבצעת. במצב כזה, הכרעות שיפוטיות הופכות לכלי מרכזי בעיצוב מדיניות ציבורית, לעיתים אף מעבר לכוונת המחוקקים.
מאפיינים עיקריים של יוריסטוקרטיה
1)
אקטיביזם שיפוטי - כאשר שופטים אינם רק מפרשים את החוק אלא יוצרים הלכות חדשות שמעצבות את מערכת המשפט והמדיניות הציבורית.
2)
ביטול חוקים וחקיקה שיפוטית - פסילת חוקים של הרשות המחוקקת תוך הישענות על עקרונות חוקתיים או פרשנות משפטית מרחיבה.
3)
שימוש בעקרונות רחבים - כגון "מידתיות", "סבירות" ו"זכויות יסוד" המעניקים לשופטים סמכות רחבה לפרש ולגבש מדיניות.
4)
פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות - כאשר המערכת המשפטית לוקחת לעצמה סמכויות שמשויכות לרשויות המחוקקת או המבצעת.
יוריסטוקרטיה בישראל
בישראל מתקיים מזה שנים דיון ציבורי ומשפטי נוקב סביב השאלה האם הרשות השופטת, ובפרט בג"ץ, מחזיקה בכוח פוליטי עודף על חשבון הרשויות המחוקקת והמבצעת.
המאפיינים העיקריים של יוריסטוקרטיה בישראל
1)
הרחבת סמכות בג"ץ - מאז שנות ה-90, בעקבות המהפכה החוקתית שהוביל הנשיא לשעבר אהרן ברק, בית המשפט העליון הרחיב את סמכותו לדון כמעט בכל עניין באמצעות עילת "הכול שפיט". בכך, הוא התערב גם בנושאים שבעבר נתפסו כבלעדיים לרשות המבצעת או המחוקקת.
2)
השימוש בעילת הסבירות - עילה זו מאפשרת לבג"ץ לבטל החלטות ממשלתיות על בסיס קביעה שהן "בלתי סבירות בעליל". השימוש בה הפך לכלי משמעותי בפסילת מינויים, מדיניות, והחלטות של הרשות המבצעת.
3)
ביטול חוקים - לאחר חקיקת חוקי היסוד (1992), בג"ץ פסק לראשונה כי הוא מוסמך לבטל חוקים של הכנסת אם הם סותרים את חוקי היסוד. סמכות זו אינה מעוגנת במפורש בחוק אך אומצה דרך פרשנות משפטית רחבה.
4)
שליטה בתהליכים חוקתיים - מאחר שלישראל אין חוקה מסודרת, בית המשפט העליון נטל לעצמו תפקיד מרכזי בקביעת מעמדם של חוקי היסוד והדרך בה ניתן לשנותם.
הביקורת על תופעת היוריסטוקרטיה בישראל
- ערעור הפרדת הרשויות - נטען שבג"ץ נטל לעצמו סמכויות חקיקה ושלטון, למרות ששופטים אינם נבחרים על-ידי הציבור ואינם נושאים באחריות פוליטית.
- שימוש בעקרונות גמישים - כמו "מידתיות" ו"סבירות", שמאפשרים לשופטים מרחב פרשנות רחב מדי.
- פגיעה במשילות - נטען שבתי המשפט מגבילים את יכולת הממשלה לבצע מדיניות בהתאם לרצון הבוחר.
העמדה התומכת ביוריסטוקרטיה בישראל
- הגנה על הדמוקרטיה וזכויות הפרט - בג"ץ מונע מהרוב הפוליטי לפגוע בזכויות המיעוטים.
- ריסון שלטוני - בג"ץ מהווה בלם לכוח בלתי מוגבל של הממשלה.
- מילוי חלל חוקתי - בהיעדר חוקה ברורה, בית המשפט משמש כמגן על עקרונות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית.
הוויכוח על היוריסטוקרטיה בישראל נמצא בלב הדיון המשפטי והפוליטי במדינה. יש הרואים בה סממן של דמוקרטיה מתוקנת, המגינה על זכויות האזרח ומאזנת את הרשויות, בעוד שאחרים מזהירים מפני מצב שבו מערכת המשפט הופכת לגורם דומיננטי מדי שאינו נתון לביקורת ציבורית.