הגדרה

אינהריטוקרטיה (Inheritocracy) היא שיטה חברתית-כלכלית שבה מוקדי העושר, ההשפעה והשליטה עוברים בירושה - כלומר, נמסרים מדור לדור על סמך מוצא משפחתי ולא על-פי הישגים אישיים, כישורים או מאמץ. במסגרת זו, ההצלחה הכלכלית אינה מושגת באופן עצמאי, אלא מבוססת על זכויות שנרכשות בלידה - ובכך נשללת האפשרות לשוויון אמיתי בהזדמנויות. המונח עצמו בנוי מהמילים inheritance (ירושה) ו-cracy (שלטון), בדומה למונחים כמו דמוקרטיה (שלטון העם) או אריסטוקרטיה (שלטון המיוחסים).

מאפיינים מרכזיים

אינהריטוקרטיה מתאפיינת בהעברה בין-דורית של נכסים, תאגידים והשפעה פוליטית או ציבורית. במערכת כזו, עושר משפחתי נשמר בתוך קבוצה מצומצמת לאורך דורות, ולעיתים קרובות מונע ניידות חברתית כלפי מעלה. המרוץ הכלכלי, לכאורה פתוח ושוויוני, מתברר למעשה כמסלול נפרד עבור מי שנולדו עם יתרונות מבניים - כמו גישה לחינוך פרטי, קשרים עסקיים, הון התחלתי ואפשרות לרשת שליטה ישירה בחברות ובקרקעות.

ביקורת אקדמית - פרופ' דניאל מרקוביץ

פרופ’ דניאל מרקוביץ מאוניברסיטת ייל הוא מהחוקרים המרכזיים של תופעת אי-השוויון הכלכלי. בספרו The Meritocracy Trap (מלכודת המריטוקרטיה), הוא מציג טענה מרכזית שלפיה החברה המערבית המודרנית אינה באמת מריטוקרטית, אלא אינהריטוקרטית במסווה. לדבריו, השוק החופשי והמערכת הלימודית הגבוהה - נתפסים בטעות כמבוססי שוויון - אך בפועל משמרים את כוחן של משפחות מבוססות כלכלית. מרקוביץ כותב: "מריטוקרטיה הפכה לדת של זמננו - אך בפועל, היא אינה אלא מנגנון שמשרת את מי שירש יתרון מלידה."; עוד הוא טוען: "ילדי האליטה אינם מצליחים בזכות עצמם, אלא באמצעות מערכות חינוכיות, פיננסיות ותרבותיות שהמשפחה רוכשת עבורם מראש." לדבריו, אי-שוויון אינו נובע מהבדלים בכישרון, אלא מהשקעה מוקדמת, כמעט בלתי ניתנת לחיקוי, שמתחילה כבר בגיל הרך - בחינוך, במנטורינג, באוניברסיטאות סגורות, ובקשרים בשוק העבודה.

דוגמאות לעושר אגדי שעבר בירושה

מספר משפחות בולטות בעולם מהוות דוגמה חיה לאינהריטוקרטיה מודרנית - בהן עושר ונכסים עצומים נמסרים לצאצאים, שהופכים למיליארדרים עוד בטרם פעלו באופן עצמאי בשוק הכלכלי. משפחת וולטון (Walmart) - ארצות הברית: המשפחה העשירה בעולם, עם הון מוערך של כ-230 מיליארד דולר (2024), ירשה את רשת הקמעונאות Walmart שהוקמה על-ידי סם וולטון. שלושת ילדיו - ג’ים, רוב ואליס - מחזיקים כל אחד בעשרות מיליארדי דולרים, ושולטים יחד בכ-48% מהמניות. החברה פועלת בלמעלה מ-25 מדינות, ומגלגלת הכנסות של למעלה מ-600 מיליארד דולר בשנה. משפחת מרס (Mars Inc) - ארצות הברית: הון משפחתי של כ-140 מיליארד דולר עבר לדור השלישי של יצרנית המתוקים המפורסמת, המייצרת מותגים כמו M&M’s, Snickers ו-Pedigree. החברה פרטית ונשלטת על-ידי המשפחה בלבד. ג'קלין מרס שווה כיום מעל 38 מיליארד דולר. משפחת רוטשילד - אירופה: במהלך הממאות ה-18 וה-19 נחשבה משפחת רוטשילד לעשירה בעולם, עם הון שנאמד כיום בשווי היסטורי של מעל 400 מיליארד דולר. בני המשפחה הקימו אימפריית בנקאות חוצת יבשות, שהייתה מעורבת במימון ממשלות, מיזמים תשתיתיים ובנקים פרטיים. גם היום נותרו בידיה נכסים רבים בתחומי הפיננסים, הקרקעות והיין. משפחת הרמס (Hermès) - צרפת: בני משפחת הרמס, מייסדי מותג היוקרה שהוקם בשנת 1837, מחזיקים כיום בלמעלה מ-70% ממניות החברה. השווי המשפחתי מוערך ביותר מ-130 מיליארד דולר. הדור השישי, ובראשו אקסל דומא, ממשיך לנהל את החברה, המתמחה במוצרי עור, אופנה עילית, תכשיטים ובשמים. משפחת הילטון (Hilton Hotels) - ארצות הברית: קונרד הילטון ייסד את רשת המלונות העולמית, ובני משפחתו נהנו מהעושר שנצבר עוד לפני מותו. לפני שנפטר, הילטון תרם 97% מהונו - כ-2.3 מיליארד דולר - לקרן פילנתרופית, אך נכסים רבים כבר עברו לילדיו ולנכדיו. הנכדה המפורסמת, פריס הילטון, נהפכה לסמל של עושר תורשתי וצרכנות פומבית. משפחת מורדוך (News Corp, Fox) - אוסטרליה / ארצות הברית: רופרט מורדוך, איל תקשורת עולמי, הקים אימפריה של עיתונות, טלוויזיה והוצאה לאור - הכוללת את Fox News, The Wall Street Journal, The Times ו-HarperCollins. כיום, עם הון אישי של כ-17 מיליארד דולר, הוא העביר חלק ניכר מהשליטה לבניו, ג'יימס ולכלן, שממשיכים להחזיק בהשפעה רחבת היקף על דעת הקהל העולמית.

סיכום

אינהריטוקרטיה היא תופעה עכשווית מובהקת, גם אם אינה מוכרת בשמה לרבים. היא מבטאת מצב חברתי שבו מוקדי עושר והשפעה מועברים בירושה, באופן שמקבע את מבנה המעמדות, מדכא תחרות הוגנת ומצמצם את ניידות המעמדות. למרות אידיאולוגיות של מריטוקרטיה ושוק חופשי, המציאות מגלה כי המפתח להצלחה כלכלית לא אחת מונח כבר בעריסה. ככל שתופעה זו מתרחבת - במיוחד לנוכח הפערים הגוברים בין עשירים לעניים - גוברת גם הביקורת הציבורית והאקדמית. עם זאת, ללא רפורמות עומק במדיניות מס, חינוך והעברת עושר - האינהריטוקרטיה צפויה להמשיך ולשגשג.