הגדרה מריטוקרטיה (באנגלית: Meritocracy) היא שיטה חברתית-פוליטית או מודל אידיאולוגי, שבמסגרתו מוקנות זכויות, עמדות השפעה ומעמד חברתי או מקצועי לפרטים, בהתאם ליכולותיהם, השכלתם, כישוריהם והישגיהם - ולא לפי שיקולים של מוצא, מעמד כלכלי, קשרים אישיים או ייחוס משפחתי. עקרון מרכזי במריטוקרטיה הוא שוויון ההזדמנויות: כל אדם זכאי להשתתף בתחרות שווה, ותוצאותיה תלויות בהצטיינותו בלבד.

מקור המונח

המונח "מריטוקרטיה" נטבע לראשונה בשנת 1958 על-ידי הסוציולוג הבריטי מייקל יאנג (Michael Young) בספרו הסאטירי The Rise of the Meritocracy. הספר תיאר חברה עתידנית דיסטופית, שבה מעמדו של אדם נמדד לפי אינטליגנציה והישגים בלבד, וכתוצאה מכך נוצרה אליטה מנותקת. על-אף שהמונח נוסח מתוך ביקורת, הוא אומץ במרוצת השנים במובנים חיוביים כאידיאל חברתי, בעיקר בדמוקרטיות ליברליות.

עקרונות השיטה

מריטוקרטיה מבוססת על ארבעה עקרונות יסוד: שוויון הזדמנויות התחלתי - לכל פרט ניתנת גישה שווה לחינוך, הכשרה ותעסוקה. תגמול לפי הישגים - קידום והוקרה ניתנים בהתאם לביצועים, ולא לפי רקע חברתי. שיטות מדידה אובייקטיביות - שימוש במבחנים, הערכות ביצועים או קריטריונים שקופים לבחינת מצוינות. ניידות חברתית - אפשרות ממשית לפרט לטפס בסולם החברתי בזכות כישוריו.

יישומים נבחרים

תחום החינוך מערכת החינוך בפינלנד פועלת על בסיס חינוך ציבורי איכותי, אחיד ונגיש לכלל האוכלוסייה. הישגי התלמידים נמדדים באופן אחיד, והמורים נבחרים לפי קריטריונים מקצועיים מחמירים. תוכנית "עתידים" בצה"ל (ישראל) מאפשרת לבני נוער מהפריפריה החברתית-גאוגרפית להשתלב במסלולים טכנולוגיים מתקדמים בצה"ל, תוך ליווי אקדמי ומקצועי. מערכת הקבלה ללימודי רפואה בישראל כוללת מדדים אובייקטיביים כגון ציוני בגרות, בחינת פסיכומטרי ומבחני מיון אישיים (מרכזי הערכה), במטרה לאתר את המועמדים המתאימים ביותר, ללא קשר לרקע חברתי-כלכלי.

תחום הצבא

צבא ארצות הברית מציג דגם של מריטוקרטיה באמצעות קידום בדרגות לפי כישורים, ניסיון ותפקוד - ללא תלות בגזע, מוצא או מעמד.

דוגמאות להצלחה אישית מריטוקרטית

תחום הטכנולוגיה והעסקים סטיב ג’ובס (1955–2011), ממייסדי חברת Apple, אומץ בילדותו ולא סיים את לימודיו האקדמיים. בזכות חזונו, כושר הובלה וחדשנותו, הפך לאחת הדמויות המרכזיות במהפכת הטכנולוגיה העולמית. אופרה ווינפרי (Oprah Winfrey), אשת תקשורת, שחקנית ואשת עסקים אמריקנית. נולדה למשפחה ענייה במדינת מיסיסיפי, חוותה קשיים בילדותה והפכה לאחת הנשים המשפיעות והעשירות בתקשורת הבינלאומית. אבישי אברהמי, נדב אברהמי וגיורא קפלן, מייסדי חברת Wix הישראלית. הקימו בשנת 2006 פלטפורמה לבניית אתרים ללא צורך בקוד, מתוך יוזמה פרטית. החברה צמחה לחברה ציבורית גלובלית, והצלחתה במרבית החברות הדמוקרטיות כביטוי לאידיאל חיובי, המדגיש קידום אישי על בסיס יכולת, מצוינות ומאמץ.

עקרונות המריטוקרטיה

המריטוקרטיה מבוססת על ארבעה עקרונות יסוד עיקריים:

• שוויון הזדמנויות - גישה חופשית והוגנת לכל אדם להשתתף בתהליכי קבלה, קידום או הצלחה אישית, ללא תלות ברקע סוציו-אקונומי או תרבותי.

• תגמול לפי הישגים - הענקת תפקידים, מעמד, הכרה ציבורית או תגמול כספי לפי תרומת הפרט ויכולותיו, ולא לפי שייכות קבוצתית.

• מערכות הערכה אובייקטיביות - שימוש בכלים כגון מבחנים, מדדים כמותיים, ראיונות או תהליכי מיון שקופים שנועדו למדוד את יכולות הפרט באופן נטול הטיות.

• ניידות חברתית - יכולתו של אדם לשפר את מעמדו החברתי והכלכלי בזכות כישוריו האישיים בלבד, גם אם נולד למעמד נמוך.

דוגמאות ליישום מריטוקרטיה

תחום החינוך והצבא מערכת החינוך בפינלנד: החינוך הציבורי בפינלנד נחשב לשוויוני במיוחד, ללא תלות ברקע הכלכלי של התלמידים. כלל המורים בעלי השכלה אקדמית מתקדמת, והקבלה למקצוע ההוראה מבוססת על מצוינות בלבד. צה"ל (ישראל): תוכניות כגון "עתידים" מאפשרות לבני נוער מהפריפריה להשתלב במסלולים טכנולוגיים מובילים ולזכות בהכשרה וקידום בצבא בהתאם להישגיהם. צבא ארצות הברית: מערכת הקידום בצבא מבוססת על ביצועים וניסיון מקצועי, ללא הבדל מוצא, מגדר או מעמד קודם.

תחום המדע

פרופ’ עדה יונת: נולדה בירושלים למשפחה דלת אמצעים. חוקרת בתחום הביולוגיה המבנית במכון ויצמן למדע. זכתה בפרס נובל לכימיה לשנת 2009 על מחקרה בתחום הריבוזומים. הצלחתה משמשת דוגמה למימוש עקרון המריטוקרטיה במדע. מארי קירי: נולדה בפולין למשפחה ענייה, עברה לצרפת לשם לימודים והייתה לאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל - ואף פעמיים (1903 בפיזיקה, 1911 בכימיה). ד"ר אלברט בורלא: מנכ"ל חברת התרופות Pfizer. נולד למשפחה יהודית ממעמד נמוך בסלוניקי, יוון. התקדם בסולם הניהולי של החברה והוביל את פרויקט פיתוח החיסון לקורונה.

תחום הרפואה

ד"ר סלים ח’טיב: רופא קרדיולוג ומנהל מחלקה במרכז הרפואי פוריה. נולד בכפר עראבה שבגליל למשפחה מהמגזר הערבי. השלים לימודי רפואה בטכניון, התקדם לתפקיד בכיר במערכת הבריאות, ופועל לשיפור שירותי הרפואה בצפון הארץ. מערכת הקבלה ללימודי רפואה בישראל: מתבססת על ציוני בגרות, בחינות פסיכומטריות, בחינות מיון (כגון "מבחן מרק"ם") וראיונות אישיים, במטרה לבחור מועמדים על-פי כישורים ולא מוצא. "שיבא בשדרה": מיזם של המרכז הרפואי שיבא שמטרתו לאתר בני נוער מצטיינים מהפריפריה ולהובילם לקריירה ברפואה באמצעות ליווי אקדמי, תמיכה ומלגות.

ביקורת על המריטוקרטיה

לצד יתרונותיה, המריטוקרטיה נתונה לביקורת במספר היבטים:

• פערים בהזדמנויות התחלתיות: למרות מערכת מדידה שוויונית על הנייר, ישנם פערים חינוכיים וכלכליים בין קבוצות שונות באוכלוסייה, אשר משפיעים על סיכויי ההצלחה.

• העמקת אי-שוויון פסיכולוגי: ייחוס ההצלחה לכישרון בלבד עשוי ליצור תחושת עליונות אצל מצליחנים, ולהוביל לזלזול באחרים שנשארו מאחור.

• שימור אליטות: גם במערכות מריטוקרטיות, הצלחה נוטה להתרכז בקבוצות עם גישה טובה יותר למשאבים חינוכיים ואמצעים כלכליים, תוך יצירת מנגנונים סמויים להדרת חלשים.

לדברי הפילוסוף הפוליטי פרופ’ מייקל סנדל (Harvard University): "המריטוקרטיה יוצרת תרבות של יהירות אצל מי שהצליחו, ומחזקת תחושת השפלה אצל אלה שלא - גם כאשר כישלונם נובע מנסיבות מבניות שאינן בשליטתם".

סיכום

מריטוקרטיה היא אידיאל חברתי המבקש לבסס קידום אישי על-פי יכולת והישג - תוך שמירה על שוויון הזדמנויות. כאשר עקרונות אלו מיושמים הלכה למעשה, הם מאפשרים ניידות חברתית, מצוינות והעצמה אישית. עם זאת, מימוש מלא של מריטוקרטיה דורש מדיניות ציבורית שתבטיח תנאי פתיחה הוגנים לכל פרט בחברה.