אירן האיצה בשנים האחרונות בחשאי את ההקמה והפיתוח של פרויקט הגרעין. הפרויקט הואץ תוך שילוב בין אתרים מוצהרים שנמצאים בפיקוח חלקי של סבא"א, לבין מתקנים סמויים או כפולי-שימוש שלא דווחו. ברוב האתרים נעשה שימוש בצנטריפוגות מתקדמות, בכורים מוסבים או בשיטות הסוואה מתוחכמות. לצד נתנז ופורדו, שמהווים ליבת ההעשרה, קיימים מתקני מפתח באיספהאן, אראק ובושהר – וכן אתרים צבאיים כמו פארצ'ין וטורקוזאבאד. הרשימה שלהלן מרכזת את כלל האתרים הידועים לפי תחום פעילותם. 1. אתרי העשרת אורניום

• נתנז (Natanz) – מתקן ההעשרה הראשי של אירן, השוכן באזור מרכזי במדינה. האתר כולל מאות צנטריפוגות מדגמים שונים, תת-קרקעיים וקרקעיים. בשנים האחרונות הותקף מספר פעמים, לרבות פעולות חבלה שיוחסו לישראל.

• פורדו (Fordow) – מתקן העשרה תת-קרקעי החצוב בלב הר סמוך לעיר קום. משמש להעשרה ברמות גבוהות של אורניום, עד 60%, באמצעות צנטריפוגות מתקדמות. מוגן היטב, אך מוגבל ביכולת ההתרחבות שלו.

• איספהאן – מתקן UCF – מתקן להמרת עפרת אורניום (Yellowcake) לגז UF6, המשמש להזנת צנטריפוגות. ממוקם במרכז טכנולוגי אזרחי-גרעיני באיספהאן. מהווה שלב חשוב לפני תהליך ההעשרה.

• נתנז העמוק – אתר תת-קרקעי חדש המוקם בעומק ההר, דרומית לאתר המקורי שנהרס חלקית. נועד לאכלס צנטריפוגות מהירות מדגם IR-6 ומעלה. מיקומו ומבנהו נועדו להקשות על תקיפה אווירית.

2. כורים גרעיניים

• אראק (IR-40) – כור מים כבדים שנבנה לצורך ייצור פלוטוניום, ונחשב לבעל פוטנציאל צבאי. במסגרת הסכם הגרעין ב-2015 הוסב הכור לשימושים מחקריים, אך לפי הערכות מודיעיניות – אירן מנסה לשחזר חלק מהיכולות המקוריות. הכור שוכן באזור הררי ומרוחק, דבר המקשה על ניטור.

• כור המחקר בטהרן – כור גרעיני ותיק שהוקם בשנות ה-60, ומשמש בעיקר לייצור איזוטופים רפואיים. מופעל בשיתוף פעולה עם רוסיה ונמצא בפיקוח מוגבל של סבא"א. למרות גילו, יש לו תשתית שיכולה לשמש גם למחקר טכנולוגי רגיש.

• כור בושהר – הכור הגרעיני האזרחי הראשון באירן, שהוקם על שפת המפרץ הפרסי בשיתוף עם רוסיה. משמש לייצור חשמל ומופעל בפיקוח סבא"א באופן קבוע. עם זאת, קיימים חששות מערביים שמערכותיו עלולות לשמש ככיסוי לפעילות חשאית נלווית.

• 3. אתרי מחקר וצבא

• פארצ'ין – מתקן צבאי גדול מדרום-מזרח לטהרן, ששימש בעבר לניסויים הקשורים למרכיבים נפיצים של פצצה גרעינית. למרות שהאתר מוגדר כיום כמתקן צבאי רגיל, דוחות מודיעיניים וסבא"א מצביעים על פעילות חשודה, לרבות ניקוי עקבות רדיואקטיביים. אירן סירבה שוב ושוב לאפשר גישה מלאה לפקחים.

• SPND ("אמר") – גוף ממשלתי למחקר ופיתוח, שממשיך – תחת כסות אזרחית – את פרויקט הגרעין הצבאי שהופסק רשמית בשנת 2003. מנוהל על-ידי מדענים בכירים שהיו מעורבים בתוכנית המקורית, וממוקם בעיקר בטהרן וסביבותיה. פועל בתחומי דימות, לייזר, מכשור ופיזיקה גרעינית.

• מרכזים אקדמיים בטהרן ואיספהאן – מוסדות אוניברסיטאיים המתמחים בתחומי מדע, הנדסה ופיזיקה גרעינית, אך רבים מאנשיהם קשורים לתוכנית הצבאית. מתקיימים בהם מחקרים כפולי-שימוש שיכולים לתרום ליכולת גרעינית. המוסדות משמשים גם לגיוס והכשרת דור העתיד של המדענים הגרעיניים באירן.

4. אתרי כרייה ועיבוד

• גצ'ין – אתר כריית אורניום בדרום אירן, סמוך לחופי המפרץ הפרסי. שימש במשך שנים כמקור לעפרת אורניום (Yellowcake) לייצור UF6, ומופעל על-ידי ארגון האנרגיה האטומית האירני. האתר הוזכר בדוחות של סבא"א כמקום שבו התגלו אי-סדרים בנתוני הדגימות.

• סאג'אנד – מכרה אורניום במדבר המרכזי של אירן, לא הרחק מהעיר יזד. נחשב לאחד האתרים העיקריים של שלב ההפקה הראשוני – חציבה, טחינה, והמרה. האתר ממוקם באזור מבודד ומוקף אמצעי ביטחון, ונמצא במעקב לוויני מתמיד של גורמי מודיעין מערביים.

• מרכזי הפקה ועיבוד באיספהאן – כוללים כמה מתקנים בתוך מתחם גדול שממוקם בקרבת העיר איספהאן. באתר מתבצעים שלבים קריטיים בהכנת חומרי הדלק הגרעיני: הפקת גז UF6, אחסון חומרים, וכן תשתית לתחזוקת ציוד. זהו צומת לוגיסטי חיוני בתוכנית הגרעין.

5. אתרים חשודים וסמויים

• טורקוזאבאד – מחסן תעשייתי שהוסב למתקן סודי בלב אזור אורבני בטהרן. נחשף על-ידי ישראל בשנת 2018 כמוקד לאחסון ציוד גרעיני, ולאחר מכן אישרה סבא"א כי נמצאו בו שאריות אורניום מועשר שלא דווח. למרות הכחשות אירן, הממצאים הובילו לדרישה לחשיפת אתרים נוספים.

• אתרי ייצור צנטריפוגות (קראג' ואחרים) – מתקנים שבהם מיוצרים, נבדקים ומתוחזקים דגמים מתקדמים של צנטריפוגות, בעיקר IR-6 ו–IR-8. אתר קראג' ספג תקיפה מסתורית ביוני 2021, מה שהוביל להעברת חלק מהפעילות לאתרים אחרים. אירן מקפידה לשמור על חשאיות סביב המיקומים החדשים.

• אתרים ניידים או תת-קרקעיים – לפי מקורות מודיעין מערביים, אירן פועלת להקמת תשתיות גרעין נוספות שלא דווחו לסבא"א – בין היתר באמצעות מתקנים ניידים, מכולות מוסוות ומנהרות עמוקות. אתרים אלה מהווים אתגר מודיעיני חמור, בשל אופיים החמקמק ויכולתם להסתיר פעילות העשרה או פיתוח.