כמו בכל הארץ ניסתה ההגנה גם בחיה לדחות תא ההכרעה, להרגיע את הרוחות ולדחוק את הערבי הקיצוניים לשוליים בחודשי המלחמה הראשונים, אך גם לגמול מיד, לפעמי בו זמנית, על פיגועי הערבים שני עקרונות פעולה אלה היו מנוגדים לכאורה. הודות לפיקוד התקיף והגמיש של משה כרמל ולניצול הגורמי המקומיים בחוכמה, לא נאלצו יהודי חיפה לבור באחד העקרונות להזניח את האחר.
היעד הראשון של יהודי חיפה היה שמירה על עמדותיהם עד יציאת הבריטים, וקודם כל שמירה על מקומות העבודה הממשלתיים והמעורבים בעל החשיבות האסטרטגית. עם פרוץ המלחמה עבדו בבתי הזיקוק שמונה מאות ועשרה ערבים, ארבע מאות ושישים יהודים ושישים בריטים. פלוגה מהלגיון העבר ירדני, נוטרים ערבי חמושים וקציני ביטחון בריטיים שמרו על בתי הזיקוק. העובדים היהודים בקשו מהנהלת המפעל, מ"וועדת המצב" החיפאית ומשלטונות הצבא להכניס שומרים יהודים לבתי הזיקוק, או לפחות להחליף את חיילי הלגיון ואת הנוטרי הערבים בבריטים. הנהלת בתי הזיקוק סרבה. אחרי שאנשי אצ"ל חסלו אחדים מעובדי בתי הזיקוק הערבים ב-30 בדצמבר 1947, גמלו חבריהם הערבים בטבח שלושים ותשעה עובדים היהודים חיילי הלגיון ששמרו על המתקן לא השתתפו בטבח אך לא מנעו אותו. הפועלים היהודים חדלו לבוא לבתי הזיקוק, והעבודה בהם הושבתה. משא-ומתן בין הבריטים ובין נציגים יהודים הסתיים בלא כלום. מלאי הדלק בארץ ישראל פחת מאוד וראש המפקדה הארצית של ארגון ההגנה ישראל גלילי הביא לחבר מועצת פועלי חיפה יוסף אלמוגי את דרישת בן-גוריון לשכנע את הפועלים לחזור לעבודה. אלמוגי השיג מהבריטי כמה ויתורי והודיע לפועלים שעבודתם חיונית כמו הפעולות הצבאיות. ב-20 בינואר 1948 חזרו העובדים היהודים לבתי הזיקוק.
5
גם עובדי הנמל, הרכבת חברות הנפט מחנות הצבא הבריטים ובתי החולים שמרו על נוכחות במקומות עבודתם על-אף הסכנה.
____________________
בשבוע הבא: יהודים וערבים בורחים משכונות מעורבות בחיפה, אך מספר הבורחים הערבים גדול בהרבה והדבר יצר משבר מסחרי בקרב הערבים וירידת מורל; מלחמת התשה בחיפה עם יתרון גדול ליהודים; הצלחות מודיעיניות גדולות ליהודים בחיפה.