לקחים תבוסת הברבריות הגרמנית

חוקר הצבא הגרמני הרברט רוסינסקי כתב שהרפורמה של שרנהורסט במערכת הביטחון הפרוסית בתחילת המאה ה-19 הייתה אחד המהלכים שהשפיעו על ההיסטוריה הגרמנית ועל ההיסטוריה העולמית בצורה חזקה מאוד. וּינסטון צ'רצ'יל כתב: "לָחַמנו שתי מלחמות גדולות ולא הצלחנו להבין את סוד המטה הכללי הגרמני" המבוסס על קורפוס המטה הכללי שכונן שרנהורסט. ללא תקציב ענק, ללא אמצעֵי לחימה חדשים הפך שרנהורסט צבא תשוש ומובס לצבא מתחדש ורענן שנחשב לצבא היעיל ביותר בתקופה המודרנית. צבא זה נתן לנפוליאון את מכת-החסד בקרב ווטרלו ב-1815. הוא הגיע לשדה הקרב ברגע שלא היה ברור ידו של מי על העליונה, של ולינגטון האנגלי או של נפוליאון הצרפתי. ואז צבא פרוסיה הכריע את הכף. שרנהורסט לא זכה לראות את הניצחון הזה. הוא מת, אחרי שנפצע ב-1813 בקרב גרום-גרשן כשהיה ראש המטה של הגנרל בליכר.¹ שרנהורסט האינטלקטואל לא השתחרר מהרצון הקמאי-מצ'ואיסטי להשתתף בפועל בלחימה בקו הדם ומהנורמה שקבע פרידריך הגדול: הקצינים יובילו את החיילים בקרב. בשנת חייו האחרונה כתב שרנהורסט לבתו: "אינני יכול להשיג לעצמי תפקיד. אסתפק במינוי מפקדים יעילים. את כל מה שיש לי אני מוכן לתת תמורת יום קרב אחד". הוא נתן את חייו וחבריו ותלמידיו יישמו את רעיונותיו. אפשר לשער שאילו חי עוד שנים אחדות, אולי פרוסיה הייתה מצליחה במלחמתה נגד הדומיננטיות של בריטניה.

עם יישום הרפורמות שהציע שרנהורסט הופר האיזון שהיה עד אז, בין המדינאות למצביאות, והבכורה ניתנה למצביאות. שילוב אינטלקטואלים בצבא סייע ליעילותו, אבל לא הביא למחקר בלתי-תלוי של הוויית הצבא והמלחמה. למחקר כזה דרושה מערכת אינטלקטואלית שאיננה תלויה בצבא, כי צבא ביסודו הוא ארגון אטי-אינטלקטואלי במהותו. את זה שרנהורסט לא היה יכול לשנות. הצבא החזק של פרוסיה וגרמניה היה נאמן למערכת הפוליטית, לפעמים נאמן מדי, אבל המנהיגות הלאומית האזרחית לא שלטה בו למעשה, אלא נגררה אחריו. המטה הכללי אימץ חידושים טכנולוגיים – את הרכבות והטלגרף במאה התשע-עשרה ואת המטוסים והטנקים במאה העשרים. במלחמת-העולם השנייה האמינו אנשי הצבא הגרמנים, שאם יופקו הלקחים ממלחמות העבר ויתוקנו הליקויים שיאותרו, ינצח הצבא הגרמני את כל אויבי גרמניה. המטה הכללי הגרמני היה קבוצת-לחץ שוחרת מלחמות, וסיפק טיעונים מיליטנטיים למנהיגות הפוליטית. ברוב הצבאות, המטות הכלליים דואגים לשרידותם ולשרידות הצבא, ותפקידם העיקרי הוא הרתעת אויבים פנימיים. המטה הכללי הגרמני היה אחר. הוא התכונן גם בימי שלום למלחמה נגד מדינות ידידותיות. אנשי המטכ"ל סיירו בשדות הקרב העתידיים של מדינות ידידותיות כמו בלגיה למשל. ממלחמות נפוליאון למדו הגנרלים הגרמנים שצרפת היא אויב קבוע של גרמניה ושעליהם להתכונן למלחמה נגדה, גם בתקופות של יחסי ידידות בין שתי המדינות.² הצבא הגרמני החזק פיתה את מקבלי-ההחלטות הפוליטיים להשתמש בו לא רק לשם שמירת שרידותם. השימוש המוצלח התגלגל לא אחת לאסון. הצלחותיהם של הקנצלר, פירסט אוטו פון ביסמרק, ושל ראש המטה הכללי, הפלדמרשל הרלמוט קרל ברנהארד פון מולטקה, בתחילת שנות השבעים של המאה התשע-עשרה, הניצחון על צרפת ואיחוד גרמניה, עוררו ביורשיהם במאה העשרים את הרצון לקבוע סדר עולמי גרמני בשתי מלחמות-עולם. שני ניסיונות אלה נכשלו והמיטו אסון על גרמנים רבים. ניצחונות בקרבות ובמערכות צבאיות אינם מבטיחים ניצחון במלחמות. תנאי לניצחון כזה הוא מצביאוּת מעולה שהוא שילוב של מדינאות ואסטרטגיה. תנאי לקיומה של מצביאות כזאת הוא תקשורת אינטליגנטית. המטכ"ל הגרמני היה יעיל יותר מהמטכ"ל הבריטי בשתי מלחמות העולם אבל תפקוד הממשלות הבריטיות היה טוב יותר. צ'רצ'יל ניהל את המלחמה טוב יותר מהיטלר. לטוענים שמעורבותה של ארצות-הברית הכריעה את הכף בשתי מלחמות העולם אפשר להשיב שהייתה זאת התמורה עם ריבית שקיבלה בריטניה על ייצוא תרבותה לאמריקה הצפונית. הגרמנים לא הבינו את הפוטנציאל השׂרידותי שבברית האנגלו-אמריקנית, שקבעה את הסדר העולמי במאה העשרים. הצטרפותה של ארצות-הברית לשתי מלחמות העולם על-אף היסוסיה, הייתה ההֶישֵּׂג הגדול של צ'רצ'יל והכישלון הגדול של היטלר. הייתה זו הוכחה נוספת ליתרונם של בני-התרבות, המקזז את נקודות-התורפה הרבות שלהם בעיקר בשדות-הקרב.

בהפקת האיזון בין המדינאות למצביאות אפשר לראות את מימוש עקרון נקמת המלחמה שההיסטוריון הבריטי ארנולד טוֹיְנְבִּי איתר כשכתב על השילוש: ניצחון-רפיון-תבוסה. במאה וחמישים השנים שבין שרנהורסט להיטלר התקיים בגרמניה לא שילוש אלא ריבוע: תבוסה, הפקת לקחים, ניצחון-יתר, תבוסה. ניצחונות-יתר כאלה היו לגרמניה במלחמתה בצרפת ב-1870–1871 ובהכרעת צבא צרפת ב"מבצע אִבחַת המגל" ב-1940.³ שרנהורסט לא יכול היה למנוע את הפרת האיזון. הוא התקשה לחרוג מן הציביליזציה הצבאית, שהרי הוא היה אחד מבחירי בניה. לעומת זאת אפשר להאשים אותו באי-הפקת לקחים מהעוֹינוּת שגילו כלפיו רוב הקצינים הפרוסים מהאסכולה האנטי-אינטלקטואלית בצבא הפרוסי. הוא תרם את האינטלקטואליות שלו למיליטריזם הפרוסי ולא ניסה להפריד בין החשיבה הצבאית ובין הצבא. האסכולה של שרנהורסט הביאה לעולם לא תיאוֹריה צבאית אלא כמה אבחנות חריפות, ספקולציות ודוקטרינות שקלאוזביץ העלה על הכתב בספרו המפורסם "על המלחמה", שהוא בעצם הספר של שרנהורסט. השפעתו המכרעת של קלאוזביץ על החשיבה הצבאית במאה ושבעים השנים האחרונות גרמה נזק בלתי-הפיך למין האנושי, בגלל הנעת מגלומנים מדעיים וצבאיים להשיג את מטרותיהם על-ידי השמדת האויב. בריטניה לא נשבתה בקסמי קלאוזביץ והאסכולה הבריטית העדיפה את התיאוֹריה של לידל-הארט של ניצחון ללא קרב, אף שהיא האכילה אותה מרורים, ואת אסכולת בני-התרבות המעדיפה פשרה על השמדה. המצביאים האמריקנים מק-ארתור, פּטוֹן ובמידה מסוימת שוורצקופף הושפעו מקלאוזביץ. אבל רוב המדינאים האמריקנים היו נאמנים לאסכולה הבריטית המבוססת על אי-השמדה. פצצות הגרעין בהירושימה ובנגסאקי לא נועדו להשמדה צבאית אלא היו מכה איומה בבטן האזרחית הרכה של האויב היפני. הניסיון האמריקני להשמיד את הצבא הצפון-וייטנאמי הנחיל להם את תסמונת וייטנאם ומן הבוץ הזה חילץ אותם אמריקני יהודי מגרמניה, הנרי קיסינג'ר, על-ידי ויתורים צבאיים ומדיניים מפליגים. ויתורים אלה היו "הניצחון" הצבאי היחיד של ארצות-הברית בווייטנאם.

במלחמת העולם השנייה הובסה גרמניה הנאצית משום שלא הייתה מוכנה, בשלבים הראשונים של המלחמה לפשרה כלשהי, מפני ש"השתן עלה לראש" של היטלר ומקורביו הנאצים לאחר השתלטות קלילה על פולניה; מפני אמונתו ששום צבא לא יכול לעמוד בפני הבליץ קריג הגרמני; מפני שבנות הברית של פולניה, צרפת ובריטניה, לא חשו לעזרתה; ומפני שגרמניה ששאפה לניצחון-יתר. הנאצים שניסו לערער את סדר-העולם האנגלו-אמריקני לא הסתפקו במה שהשיגו במערב ובמרכז אירופה אלא גם שדדו את מערב אירופה ותקפו את ברית המועצות כדי להשמידה. ברית המועצות, שאחת ממטרותיה היסודיות הייתה שינוי הסדר העולמי, השיבה מלחמה ברברית לגרמניה וביקשה להשמידה. בריטניה וארה"ב התנגדו. בסוף המלחמה התחרו צבאות שתי התרבויות במרוץ לברלין. כך התפלגה גרמניה אחרי המלחמה לשתי מדינות. אחת אימצה את התרבות האנגלו-אמריקנית והשנייה נשארה ברברית והייתה חוד החנית של לוחמת הטרור והחתרנות של הגוש המזרחי נגד המערב. רק עם איחוד גרמניה בתחילת שנות התשעים של המאה שעברה חוסלה גרמניה המזרחית, ואחותה המערבית אספה את השאריות. עם העברת בירתה של גרמניה המאוחדת מבון לברלין, ביוני 1991, הסתיימה מלחמת מאתיים וחמישים השנים של הפרוסים להגמוניה עולמית. אלא שבינתיים קרה משהו לפרוסים: הם הסתפחו לתרבות האנגלו-אמריקנית.

מלחמת העולם השנייה הרחיבה את הלקח של שרנהורסט מקרב יֶנָה: לא די בצבא יעיל ובמפקדים מוכשרים כדי לנצח במלחמה, יש צורך בראש מערכת, מקבל-החלטות-על של המדינה, שלא רק מבין את הוויית הצבא והמלחמה אלא גם מבין את כל הגורמים האחרים המשפיעים על המלחמה – כלכלה, משאבים טבעיים, כושר המדעי והטכנולוגיה, קשיחות אוכלוסיית האויב, המערכת הבין לאומית. כל גורם מן הגורמים הנ"ל יכול להשפיע לחיוב או לשלילה ועל מקבל ההחלטות העליון להבין את מהותם, את השפעותיהם ואת הדינמיקה של המערכת שהם חלק ממנה. בגלל מורכבות המערכת בכלל ובעת מלחמה בפרט, אין יכולת כזאת לשום אדם יחיד ועל כן מקבל ההחלטות העליון זקוק למטה מקצועי ברמה גבוהה משוחרר מאידיאולוגיה. להיטלר לא היו כמובן הכישורים אך גם לא היה לו מטה מקצועי שפעל לסייע לו ושהוא התחשב בו. את הלקח הזה היה על הגרמנים ללמוד ממלחמת העולם השנייה; על הישראלים ממלחמת לבנון שבין 2000-1982 ועל האמריקנים ממלחמותיהם בווייטנאם, באפגניסטן ובעירק. הגרמנים למדו והפכו אחרי אלפי-שנות מלחמה בלתי פוסקת לאומה שוחרת שלום (בינתיים). אצל הישראלים והאמריקנים התחולל מרד בשר תותחים שגרם למקבלי ההחלטות שלהם לשקול היטב ובזהירות יתר מהלכים צבאיים. דוגמאות לכך הן טיפול בחמאס מצד ישראל והטיפול באירן מצד ארה"ב. אצל הרוסים שירשו את ברית המועצות, לעומת זאת, התגברה האגרסיביות האסטרטגית כי מסקנתם הברברית הייתה שכדי לנטרל איומי יש להשמידם ועל סטלין היה להורות לתקוף את הגרמנים לפני מבצע "ברברוסה". דוגמאות לכך הן סיפוח חצי קרים מידי אוקראינה ב-2014 ומעורבות צבאית מאסיבית בסוריה שהחלה ב-2015 ועדיין לא תמה. הדבר נובע גם מההבדלים באישיות של מקבלי החלטת העל: הנשיא פוטין לעומת נשיאים אובמה וטרמפ וראש הממשלה נתניהו. ____________________ בשבוע הבא: המדע המודרני גרם להתפוצצות אוכלוסין; היווצרות מעמד הפרולטריון העירוני שאיים על המערכת הפוליטית וזעזע את החברה והמדינה הלאומיוֹת תעשייתיוֹת; לפרולטריון אין מנהיגים אוטנטיים ואת החלל מילאו האינטלקטואלים; העוצמה הפוליטית של הפרולטרים; רטוריקה הומניסטית של האינטלקטואלים; התפתחות הפוסט-לאומיוּת במערב; האינטלקטואלים כשִכבה פרזיטית; קרל מרכּס ופרידריך אֶנגֶלס – מייסדים אלילים של השמאל.

1. פרוסיה בקרבות כנגד נפוליאון. פון בליכר, שהגיע לדרגת גנרל-פילדמרשל, מוכּר במיוחד עקב השתתפותו בקרב לייפציג בשנת1813 ובקרבות ליני ו-וּוֹטרלו בשנת 1815 (ויקיפדיה). 2.החוקר, סגן אלוף ולשעבר ראש ענף 1 באמ"ן, אלי דקל, טוען שכך יש לנהוג היום ביחס למצרים. 3. הקשר בין ניצחון-יתר לתבוסה הוא תופעה נדירה. במלחמת ששת הימים זכתה ישראל בניצחון-יתר שהיה אחד מגורמי כישלונה במלחמת ההתשה, במלחמת יום הכיפורים, במלחמת לבנון הראשונה, בשתי האינתיפאדות ובמלחמת לבנון השנייה. ישראל לא שילמה בעד תבוסותיה מחיר מדיני מלא מפני שאויביה משתייכים לאסכולה הברברית והם לא רצו לקבל מחיר חלקי ושאפו להשמיד את ישראל. רק מצרים אימצה גישה של בני-תרבות והשיגה את מטרתה: החזרת חצי-האי סיני לשליטתה.