X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   תחקירים
הנחיתה בנורמנדי
קריסה ולקחה - ב. מופתעים תמיד אנחנו (פרק 23)
מלחמה היא בעיקר התמודדות מוחות
היטלר הורה לבנות "חומה אטלנטית" כדי להתגונן מפני נחיתת בעלות הברית מן הים, בניגוד לדעת רוב הגנרלים הגרמניים; הרמטכ"לים של צה"ל לא הפיקו לקחים; לא כל בעל דרגה מתאים לכל תפקיד בגלל דרגתו אלא יש להתאים לתפקיד את האדם המתאים; מלחמה היא מלחמת מוחות שאותם יש להכשיר ולתרגל; תהליך מינוי רמטכ"לים ואלופים בצה"ל הוא לקוי
אין מפיקים לקחים
בסוף 1943 מונה הפילדמרשל ארווין רומל למפקד קבוצת הארמיות B, והיה הממונה הישיר על חיזוק ״החומה האטלנטית״, אחרי שביצע עלילות גבורה אישיות, וגילה פיקוד שדה טקטי עילאי באפריקה, שהסתיים בלא כלום אסטרטגי. משמעות הדבר הייתה בזבוז של משאבים גרמניים, וסיוע לצ׳רצ׳יל להשיג את אסטרטגיית-העל שלו. את קו הביצורים הקשיח והסטטי הזה, ״החומה האטלנטית״, התחילו הגרמנים להקים ב-1942 בפקודת היטלר, שביקש להפוך את גרמניה ואת השטחים שכבש במערב אירופה ל״מבצר בלתי-חדיר״, למרות לקחי קו מז׳ינו,1 ובניגוד לדעתם של רבים מראשי הצבא הגרמני. ״החומה האטלנטית״ הייתה אמורה להגן על שטחי הכיבוש הגרמניים מפלישה צפויה של בעלות הברית, שתתבצע בנחיתה באחד החופים, מהולנד בצפון עד דרום צרפת.
אין רבותא בכך שהיטלר לא למד את לקחי קו מז'ינו, אבל מטריד במיוחד שמפקדי צה"ל לא למדו לקח ובנו את "קו בר-לב" ממזרח לתעלת סואץ, וגדר אלקטרונית ממזרח לרצועת עזה והיו בטוחים שהמצרים ב-1973, והחמאס אחרי חמישים שנה, לא יצליחו לחלוף על פניהן. על הבורות של מפקדינו שילמנו מחירים כבדים גם במלחמת יום הכיפורים וגם אחרי חמישים שנה בדיוק בשמחת תורה 7 באוקטובר 2023. הגיע הזמן שלפחות הגנרלים שלנו יבינו שהפקת לקחים היא לב העשייה הצבאית שעבורה הם מקבלים משכורות ופנסיות גבוהות.
גנרלים מהוללים שאינם מתאימים לתפקידם
מינויו של המהולל בפילדמרשלים של גרמניה, באותה עת, לפיקוד על ״החומה האטלנטית״ הוא עדות אחת, מני רבות, להתפוררות הפנימית של מערכת הביטחון הגרמנית, אחרי ארבע שנות מלחמה, ולהתעצמות האיומים הפנימיים על קיומו של הרייך השלישי, שיביאו, בהכרח, לניצחון של האויבים המאיימים מחוץ. הזרם ההומוגני היה למערכת מחותחֶתֶת שאיימה להטביע במערבולותיה את תת-מערכותיה. מבלי שמנהיגי בעלות הברית ומפקדיהן הבכירים הבינו זאת, שֵרת המינוי הזה את מטרותיהן של בעלות הברית, שכן רומל היה מפקד שדה באופיו. הוא הצטיין בקרבות תנועה, שבהם היה צורך בהעזה אישית ובכושר אלתור בתנאי לחץ תחת אש, אך תפיסתו האסטרטגית הייתה מוגבלת והוא היה פוליטיקאי גרוע. יישום אסטרטגיה אפשרי רק אם הקברניט ניחן בטקטיקה פוליטית. טקטיקה כזאת לא נמנתה עם תכונותיו של רומל. הוא היה מסוכסך עם רוב אנשי המטה הכללי הגרמני, שקינאו בו על פרסומו ועל חיבתו של היטלר אליו, וגם זלזלו בהבנתו הצבאית. הם לא הבינו אינטלקטואליות מעשית מהי, ושתבונתו העמוקה של רומל באה לידי ביטוי בלחימה עצמה. הוא לא התאים להכין את הזירה המערבית להגנה, ולא התאים לפקד על קרבות הגנה, שבהם התכנון המוקדם והתֵאוּם בין כל היחידות המגינות חשוב לא פחות מיוזמת המפקד המוביל בראש, ומכושר האִלתור שלו.
תובנה זאת נסתרה מעיניהם של ראשי הממשלות ושרי הביטחון של ישראל שמינו צנחנים ואנשי סיירת מטכ"ל לרמטכ"לים. כל העם ראה כיצד תפקד מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, הרמטכ"ל הרצי הלוי, ב-7 באוקטובר כאשר משימתו הייתה להגן על תושבי "עוטף עזה".
בסוף 1943 היה רומל אדם מריר, משום שהמטה הכללי הגרמני לא קיבל את תפיסתו האסטרטגית לגבי אפריקה, ומשום שהעומדים בראשו השליכו את יהבם על החזית הרוסית. הייתה לו תחושה שזרקו אותו לאפריקה על-מנת להיפטר ממנו ולהכשילו, ושבכך תומרן הקורפוס האפריקני שלו לכישלון, מול מפקד בריטי מליגה ב׳, ברנרד מונטגומרי, שלא היה לו מושג בלוחמת שריון ובקרב משולב. 2 רומל האמין כי אילו קיבל סיוע רב יותר היה יכול להתקדם דרך חצי-האי סיני, ארץ ישראל ואסיה הקטנה, ולהתחבר עם הכוחות הגרמניים בדרום רוסיה.
מפקדו של רומל ב״אבחת המגל״, הפילדמרשל גרד פון רונדשטט – שפיקד בתקופה הנדונה על זירת המערב ומפקדתו הייתה בפריס – סבר שיש לסגת מצרפת ולרכז את כל הכוחות להגנה על גרמניה. הוא הגיע למסקנה הזאת אחרי ניתוח הגיוני של הנתונים הצבאיים. רומל הנלהב הבטיח להיטלר, מיטיבו, שהוא ישבור כל נחיתה צפויה של בעלות הברית, בעזרת ״החומה האטלנטית״, וישליך את הפולשים לים לפני שיקימו ראשי חוף. היטלר, שפיקד על המלחמה ועל המהלכים הצבאיים והקרביים העיקריים באמצעות הפיקוד העליון שלו, השאיר את פון רונדשטט בתפקידו, למרות שהאחרון התנגד לאסטרטגיה שלצורך ביצועה מונה רומל. דומה שבמינויים האלה היה סממן להסתאבות המכונה הצבאית הגרמנית ו/או להידרדרות תפקודו של היטלר כמפקד עליון: היטלר נקט אסטרטגיה שסיכוייה קלושים; אנשי הצבא הבכירים התנגדו לה, אך התקרנפו ולא נאבקו נגדה; הם רצו לסכל אותה ולכן דחפו למינוי רומל לביצוע התוכנית; כמו שעשו באפריקה, הם לא סיפקו לרומל את האמצעים להצליח במשימתו, והכשילו אותו ובסופו של דבר גם את עצמם. בעלות הברית, שלא עמדו על תהליכי ההסתאבות הארגונית האלה בזמן אמיתי, ניצלו אותם עד תום בצליחה לנורמנדיה, ממנה הם חששו כל-כך.
תבונתו הצבאית המוגבלת של רבין
תהליכים דומים עברו על צה״ל אחרי מלחמת ששת הימים, ביחס להגנה על חצי-האי סיני והקמת ״קו בר-לב״, ואחרי מלחמת יום הכיפורים ביחס למלחמת לבנון והמלחמה באינתיפאדה ובחיזבאללה בדרום לבנון. בסוף האינתיפאדה הראשונה, ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ניהל ישירות את המלחמה בחמאס ובחיזבאללה, והרמטכ״ל אהוד ברק היה למעשה איש מטה אצלו. כיוָן שתבונת המעשה של רבין הייתה מוגבלת מאוד, צה״ל לא השיג את התוצאות שהוא היה מבקש מן המלחמה שהוא ניהל ב-1993. דוגמה לכך הוא מבצע ״דין וחשבון״, תמרונו, מהלכיו ותוצאותיו. מכיוָן שנכשל, אישר רבין את הסכם אוסלו כדי שערפאת יילחם בחמאס וצה"ל יילחם בחיזבאללה. הכל מבינים בעת כתיבת שורות אלה, אחרי שלושים שנה, עד כמה הרה אסון היה המהלך הזה של "מר ביטחון ומצביא מהולל" יצחק רבין. הלקח: ביסוס תרבות ביטחון לאומית על מיתוסים שקריים כמו הסתרת בריחתו של רבין משדה הקרב בשער הגיא ב-20 באפריל 1948 כשפיקד על חטיבת "הראל", מוליכה לאסון .הנטייה להסתיר ליקויים כדי לשרוד היא הליקוי הגדול של המין האנושי. ראו בעניין זה את ספרי "תורת הביטחון הכללית – עקרון השרידות".
רק הזדמנות אחת
אחרי שסייר לאורך ״החומה האטלנטית״ וקבע לעצמו את דרך הפעולה, אמר רומל לשלישו, הקפטן הלמוט לאנג: ״המלחמה תוכרע בחופים. תהיה לנו רק הזדמנות אחת לעצור את האויב, והיא – בהיותו במים, שעה שהוא מתאמץ להגיע לחוף. עתודות לא יגיעו לעולם אל נקודת ההתקפה, ומעשה כסל הוא אפילו לדון באפשרות שכזאת. קו ההתנגדות הראשי יהיה כאן. כל מה שבידינו חייב להימצא על החוף. האמן לי, לאנג, עשרים וארבע השעות הראשונות של הפלישה תהיינה המכריעות, גם לבעלות-הברית וגם לגרמניה. יהיה זה היום הארוך ביותר״. (ראיין ק., ״היום הארוך ביותר״, 1982). (זאת הייתה דעתם של ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין לגבי תפקידו של קו בר-לב בסיכול צליחה מצרית בתעלת סואץ).
מלחמת מוחות בין רומל לאייזנהאואר
כדי לא לסמוך על מסילות-ברזל ועל גשרים קבועים הניתנים לפיצוץ, ביצר רומל ביותר את אזור פַּה-דֶה-קַלֶה בצפון צרפת, הקרוב מאוד לחוף הבריטי (34 ק״מ), וריכז בו את הדיביזיות המעולות שלו. הוא ביצר גם אזורי חוף אחרים, ומיקם שם דיביזיות מילואים ומגויסים משטחי הכיבוש, שהיו לוחמים באיכות ירודה. ברגע של אמת, כשהתברר שהצליחה מתרחשת הרחק משם והרחק מהחוף הבריטי (180 ק״מ), לא ניתן היה, ביום הארוך ביותר, להעביר כוחות לגזרת הצליחה מגזרות אחרות, ולא ניתן היה להשיג אישור מגבוה להעביר באותו יום את דיביזיות העתודה המשוריינות לחופי הצליחה. רומל, שניסה לחדור אל הגיונו של אייזנהאואר, הגיע למסקנה כי מפקד בעלות הברית יבחר באתר הצליחה הקרוב ביותר לחוף הבריטי, וזאת, בגלל הקושי של יצור יבשתי לצלוח מכשול מים. לכן, חיכה רומל לאייזנהאואר באתר הקרוב ביותר. הוא לא הבין שאייזנהאואר ינהג כמוהו, יחדור להגיונו שלו, של רומל, וינסה לצלוח במקום אחר, קשה הרבה יותר מבחינת התגברות על מכשול המים, אך קל בהרבה מבחינת ההגנה עליו. השאלה שגם רומל וגם אייזנהאואר שאלו את עצמם היתה, האם בעלות הברית יצליחו להתגבר על מכשול מים ״בלתי-עביר״? למרות ניסיונו המוצלח בצליחת המאז בדינאן, במאי 1940, עשה רומל את כל הטעויות שעשו הצרפתים בפרוץ המלחמה (והישראלים באוקטובר 1973), ונאחז בקונספציה פשטנית שאייזנהאואר ועוזריו פיענחו אותה בקלות, למרות היותם אנשי צבא גרועים ואנטי-אינטלקטואלים אופייניים, ומצאו לה תשובה. במלחמת המוחות הזאת ניצח המוח התרבותי את המוח הברברי.
הלקח שעל ראשי מערכת הביטחון היה ללמוד, אם הייתה להם השכלה צבאית, שמלחמת המוחות בין מפקדים אופרטיביים מכריעה את המערכה. שר הביטחון רב-אלוף משה דיין והרמטכ"ל רב-אלוף דוד אלעזר החליפו לפני מלחמת יום הכיפורים את בכיר המפקדים האופרטיביים בתולדות ישראל, אריאל שרון, ומינו במקומו כאלוף פיקוד הדרום בור צבאי, את שמואל גונן. כל העם ראה את הקולות, עד שקצין המילואים אריאל שרון בראש אוגדה 143 הפך את הקערה על פיה במבצע "אבירי לב". הלקח – תהליך מינויי המפקדים הבכירים בצה"ל לרבות הרמטכ"לים לקויים מאוד. בזאת נוכחנו ב-7 באוקטובר 2023.
המגינים שלא הגנו
רומל האמין כי מזג-אויר נוח הוא תנאי הכרחי לביצוע הצליחה. כך חשבו גם רוב מקבלי ההחלטות בקרב בעלות הברית. אבל מזג האויר ביום ה״עין״ היה גרוע. התחזיות היו שהוא ישתפר מעט, ויורע מאוד שוב. במזג-אויר רע ראה רומל מכשול בלתי-עביר, כפי שהצרפתים והבלגים ראו בהרי הארדנים וביערותיהם מכשול בלתי-עביר ב-1940 (והישראלים – בתעלת סואץ בקו בר-לב ובגדר האלקטרונית). לכן, קרה שדווקא ב-4 ביוני 1944 עזב רומל את מפקדתו בצרפת לימים אחדים, ונסע לגרמניה להיפגש עם רעייתו, לכבוד יום הולדתה, ועם היטלר, כדי לבקש את אישורו להעביר לחוף את דיביזיות הפנצר. כשישן עם רעייתו בעיר אוּלְם, התחיל מבצע הצליחה. מפקדתו של רומל לא תפקדה, מאחר שהוא לא האציל סמכויות ולא הביא בחשבון אפשרות שהוא ייעדר ממנה, שהרי הוא היה באופיו מפקד לחימה טקטי המבסס את פיקודו על דוגמה אישית ועל החלטות בקו הדם. באין רומל ובאין מפקדה, שלט הכאוס. בעלות הברית, שהתגברו בקושי רב על מכשול המים, היכו בהלם את הגרמנים, כפי שהעברים הצולחים את ים-סוף היכו בהלם את פרעה וחיל מרכבותיו; המצרים שצלחו את תעלת סואץ ב-1973, ואנשי החמאס שהפילו את הגדר האלקטרונית היכו בהלם את המגינים שלא הגנו.
________________
בשבוע הבא: תרבות של נאמנות למפקדים ולא יצירתיות במלחמה, גם אצל הגנרל אייזנהאואר וגם אצל רב-אלוף יצחק רבין; חיוני שראש המדינה האזרחי יבין את הוויית הצבא והמלחמה; מיתוס מונטגומרי – ההצלחה במערכת אל-עלמיין ותבוסת מבצע "גן השוק" בצפון הולנד; חשיבותה של תרבות ביקורתית; על העדר תרבות ביקורתית בישראל בכלל ובצה"ל בפרט.
הערות
1. דבר זה מלמד, שלמרות מקצועיותם הצבאית של המפקדים הגרמנים, מערכת הביטחון הגרמנית לא הפיקה לקחים, וקיבלה את מיתוס עליונות הצבא הגרמני על כל צבא אחר כמציאות עובדתית. בציביליזציה הגברית-מיתולוגית-פוליטית-צבאית הנוכחית, בני-אדם כמעט שאינם מפיקים לקחים, גם לא בעלי מקצוע במסגרת מקצועם. דבר זה נכון לא רק בצבא, אלא כמעט בכל תחום. ראשי מערכת הביטחון הישראלית נהגו באותו אופן אחרי מלחמת ששת הימים, והניחו כמציאות עובדתית את מיתוס עליונות צה״ל על כל הצבאות הערביים גם יחד.
2. דברים אלה החלו להתברר אחרי שלושים שנה, כשנפתחו הארכיונים של המסמכים החסויים, ומקצת מן המפקדים הבכירים שפעלו עם מונטגומרי פתחו את פיותיהם. ההיסטוריה הרשמית, ההרואית, של בריטניה במלחמת-העולם השנייה, שנכתבה על-ידי מונטגומרי ואנשיו, התגלתה כשִקרית בתחום זה, ולא רק בו. זהו אופיָן של רוב ההיסטוריות הרשמיות והממוסדות, בעיקר אלה של המלחמות והצבאות וגם של ישראל וצה"ל בכל המלחמות.
תאריך:  05/07/2024   |   עודכן:  05/07/2024
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מלחמה היא בעיקר התמודדות מוחות
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איציק וולף
מדינת ישראל חייבה תאגידי בניין לשלם אגרה של 350,000 שקל עבור 350 עובדים זרים, אך לא הצליחה להביא את הכמות המובטחת    רבים מהפועלים שהגיעו מהודו ומסרי לנקה לא היו פועלי בניין בהכשרתם ובניסיונם    המדינה אינה מתכוונת להחזיר את החלקים היחסיים של האגרה, למרות שמדובר בסכומים מצטברים של עשרות מיליוני שקלים    מדיניות הייבוא הפרטי שאינה צמודה להסכמים בילטרליים פוגעת בתאגידים החדשים והקטנים ומחזקת את שליטת התאגידים הגדולים בענף
אורי מילשטיין
ההכרעה המַקרו-אסטרטגית של יוחנן בן-זכאי; יצחק רבין גרר את מדינת ישראל לתבוסת 7 באוקטובר; צ'רצ'יל בחר להכריע את הגרמנים במזרח התיכון ולהקיז את דם הרוסים והגרמנים במזרח אירופה
אורי מילשטיין
צליחת תעלת למאנש; נתניהו אחראי להתעצמות החמאס מבלי שדאג לחזק את היכולת לנטרל אותו; בן-גוריון הוא הגיבור הראשי של מלחמת העצמאות ובין המנהיגים היחידים בהיסטוריה שהבין שאין הוא מבין את הוויית הצבא והמלחמה והתפנה ללמוד אותה; האמריקנים ביקשו להקדים את הפלישה ליבשת אירופה; הבוז של צ'רצ'יל למדינאים ולמפקדי הצבא
אורי מילשטיין
נקודת מפנה מכרעת במלחמת העולם השנייה; הכרעה במבצע "אבחת המגל" לא היתה; מחיר הסתרת הליקויים בצה"ל; סוד התאוששותה של בריטניה מן המפלה בצרפת; מקצועיות בריטית וחובבנות ישראלית; מחיר ההתעלמות מתפיסותיהם האסטרטגיות של מרקו ברוך ושל זאב ז'בוטינסקי
אורי מילשטיין
רומל וגודריאן כמפקדים לדוגמא; תרבות השקר של הפוסט-מודרניזם והפוסט-לאומיות הצרפתית, הרווחת גם בישראל; אינטלקטואליזם צבאי הוא תנאי להצלחה במלחמה; פוסט-טראומה צבאית, צרפתית וישראלית; איך ראוי להכשיר מפקדים בכירים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il