האחים גרטנר ביקשו חסינות תמורת מידע על עבירות חמורות שביצעו. אך האם בכירי בנק לאומי היו מודעים למעמדם כאשר נערך עימם הסדר נוח עבורם בהיקף של מיליונים? ביום 09.09.24 חשפנו ב-News1 כי האחים משה ומנדי גרטנר פנו אל הפרקליטות בישראל, באמצעות עו"ד רות דוד, בבקשה לקבל חסינות מהעמדה לדין בגין עבירות שביצעו בשלוש מדינות: ישראל, אנגליה ובלגיה. תמורת חסינות הבטיחו למסור מידע, במעמד של עדי מדינה. על-פי המידע שמסרו האחים, מעורבותם מעלה חשדות לעבירות חמורות כגון: שוחד, הלבנת הון, דיווחים כוזבים לבנקים בישראל ובחו"ל, והעלמת מיסים. במוקד החשיפה שלהלן עומדת השאלה: האם בכירי בנק לאומי ידעו בזמן אמת, כאשר ביצעו הסדר עם האחים גרטנר במסגרתו וויתרו להם על החזר במועד של הלוואה בסך שבעה מיליון פאונד (כפוף לתנאים שנקבעו: ההחזר יהא אם יזכו בבוררות), מתוך הלוואה בסך 10 מיליון פאונד שהועמדה לרשותם קודם לכן - על מעמדם של האחים כעדי מדינה תמורת חסינות מפני העמדתם לדין פלילי? הסדר החוב בוצע לאחר שהאחים גרטנר נקלעו לקשיים גדולים, כולל בעסקיהם באנגליה, והגיעו בפועל למצב של חדלות פרעון בחלק מעסקיהם. סוד גלוי הוא: בנק לאומי - כאורגן בנקאי מקצועי ומפוקח - נמנע מביצוע עסקות עם גורמים החשודים בפלילים, ודאי כשאלה מעידים כך על עצמם ומבקשים חסינות מהעמדה לדין פלילי. סביר להניח: לחברי ועדת האשראי לא היה מושג בדבר החשדות נגד האחים ועל המעמד שביקשו לעצמם כעדי מדינה. לשאלה זו חשיבות רבה בשל השימושים שנעשו באותם כספים שקיבלו האחים כהלוואה מבנק לאומי: האם מסרו גילוי נאות לבנק בדבר השימושים באותם כספים, והאם המידע המתחייב הועבר לקציני הציות והבקרה של הבנק - בטרם אישרו הלוואה כה נכבדה; או בטרם הוחלט בבנק, מאוחר יותר, ללכת לקראתם, ולהסכים להימנעות מהחזר שבעה מיליון פאונד מהחוב במועד שנקבע, ולהתלות זאת בתוצאות הליך בוררות.