המירוץ המסריח על מינוי מנכ"ל רכבת ישראל הבא

בזה אחר זה צעדו לפני חודש תשעה אנשים אל אחת מקומות המשרדים במלון שרתון סיטי טאוור ברמת גן. שם המתינו להם חברי ועדת האיתור לתפקיד מנכ"ל חברת רכבת ישראל. כל אחד מן התשעה נשאל על עברו האישי, הרקע המקצועי שממנו צמח ועל ניסיונו הניהולי. בין היתר, השיבו לשאלות באותו יום חמישי של ראיונות, המשנה למנכ"ל סלקום ומנכ"ל גילת לוויינים לשעבר, אורן מוסט; מנכ"ל חברת נתיבי היובל, ששי שילה; מפקד בסיס פלמחים בעבר, תא"ל (ב(מיל.)) שמעיה אביאלי; קצין תחזוקה ראשי לשעבר, תא"ל איציק בן-טוב; סמנכ"ל רשות המיסים היוצא, בועז סופר; מנכ"ל עיריית אשדוד לשעבר, יגאל צדוק; והח"כ לשעבר, דוד מנע. מועמד נוסף אשר אמור היה להתייצב אך לא הופיע, היה מנכ"ל משרדי התחבורה, הפנים והשיכון לשעבר, אריה בר. בר, הידוע בחושיו המחודדים, בחר לפרוש מהמרוץ לתפקיד ערב מרתון הראיונות, והסיר את מועמדותו לתפקיד. בסיום סדרת הראיונות, נותרו חברי ועדת האיתור בחדרם שבמגדל. לצדם ישבו משקיף מטעם רשות החברות הממשלתיות, מבקר הפנים של החברה ויועץ ארגוני ששכרה לשם המכרז לאיתור המנכ"ל. למרות שעת הערב המאוחרת בסופו של שבוע, החלו ארבעת חברי ועדת האיתור במלאכת ניקוד המועמדים שהופיעו בפניהם במשך היום. ואולם, כשהגיעו חברי הוועדה לשמו של אחד מהם, התרחש לפתע אירוע חריג שעתיד יהיה לגרור את המכרז לתסבוכת מביכה, בלשון המעטה. היה זה בעת שנדרשו חברי הוועדה להעניק את הניקוד לבן-טוב, קצין התחזוקה הראשי היוצא. בן-טוב (בלי קשר לסיפור הפותח כתבה זו) פשט את מדי הצבא חמישה חודשים בלבד לפני כן, ומיד הגיש את מועמדותו לתפקיד מנכ"ל חברת רכבת ישראל. ואולם, יהיו כישוריו אשר יהיו, בן-טוב סבל מנחיתות מסוימת לעומת המתמודדים האחרים. זאת, משום שהוא נעדר ניסיון נדרש בשני סעיפים שעל פיהם נבחנו המתמודדים לתפקיד: ניסיון בעבודה מול דירקטוריון, וניסיון בהתמודדות מול ועדי עובדים. בשלב בחינת קורות החיים של המתמודדים, העניקו חברי ועדת האיתור לבן-טוב ניקוד כמעט אפסי בשני סעיפים אלה. באותו ערב יום חמישי, במשרדי סיטי טאוור, חל במפתיע שינוי דרמטי בעמדתם של כמה מחברי הוועדה. בן-טוב, כך התברר, הצליח לשכנע כמה מהם, כי דיווח של קצין צה"ל לפיקוד אגף התחזוקה שקול לדיווח מנכ"ל חברה עסקית לדירקטוריון; ועבודה מול ועד עובדים בצה"ל, טען עוד בראיון, שקול להתמודדות עם התארגנויות עובדים בעולם האזרחי. טענותיו של בן-טוב עשו רושם רב על חברי ועדת האיתור. רושם אשר הביא אותם לתקן את הניקוד האפסי המוקדם שהעניקו לו. בן רגע קפץ הניקוד שהוענק לו עבור ניסיון בעבודה מול דירקטוריון, למשל, מאפס ל-12 נקודות מתוך 15 אפשריות. לאחר שתיקנה הוועדה גם את סעיף העבודה מול ועדים, הוזנק בן-טוב כהרף עין אל פסגת המועמדים לתפקיד. בן-טוב סירב להתייחס לדברים. עוד באותו ערב ניכר היה כי דרמה לא פשוטה עומדת להתחולל. מבקר הפנים עיקם את אפו והיועץ הארגוני מחה. בחלוף כמה ימים חשף TheMarker את החשש מהטיית הניקוד במכרז. ההליך המכרזי השגרתי לכאורה - נהפך לנורה אדומה מבהיקה.

• "ועדת האיתור פעלה לאורך כל הדרך בהתאם לנהלים ולהנחיות רשות החברות הממשלתיות. בדיעבד, הודיעה הרשות כי בכוונתה להעביר הערותיה, ואלה נבחנות בכובד ראש בידי ועדת האיתור" - כך נמסר בתגובה מרכבת ישראל.

• מרשות החברות נמסר בתגובה: "הרשות ביקשה מוועדת האיתור הבהרות אשר טרם התקבלו. עם זאת, התרחשו נסיבות מיוחדות בגינן ברור כי יארך זמן נוסף עד העברתן. הרשות עוקבת מקרוב אחר המתרחש, ותנחה את הוועדה כנדרש. לרשות החברות לא ידוע על כל מעורבות פוליטית בתהליך".

• דובר משרד התחבורה מסר בתגובה: "ועדת האיתור נבחרה בידי דירקטוריון הרכבת, פועלת בהתאם להנחיות רשות החברות הממשלתיות ומפוקחת על ידה. לשר התחבורה או למי מטעמו אין כל קשר לעבודת הוועדה, והוא מעולם לא התערב בעבודתה, לא בעבר ולא בהווה. הליך בחירת המנכ"ל מתבצע על-ידי הוועדה, וכל החלטותיה והמלצותיה מתקבלות על ידה בלבד, וללא שום מעורבות של גורמים אחרים. הטענה למעורבות של לשכת השר בהליך המכרז הינה טענה מרושעת ומשוללת כל יסוד, שכן ללשכת שר התחבורה אין כל נגיעה לוועדת האיתור, וודאי שלא ניסתה להתערב בשיקוליה".

• במשרד המשפטים, נמסר בשמו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקלי), אבי ליכט, כי "בלשכת היועמ"ש התקבלו פניות בעניין מכרז המנכ"לות ברכבת, אך טרם תקבלה החלטה".

• ממשרד מבקר המדינה לא התקבלה תגובה.

סיפורם של הקבלן X ושל המועמד מטעמו Y אינו היחיד שצץ אודות המתמודדים במכרז. מועמד אחר לתפקיד, מר Z הנכבד, נמנה - במקרה או שלא - עם חוג מקורביו של אחד המאכערים הבולטים בענף התשתיות בישראל. למאכער, אשר נודע בעבר כמי שייצג במסדרונות הנכונים כמה מחברות התשתית הגדולות בישראל, יש כיום יתרון משמעותי נוסף. זאת, בזכות קשריו המשפחתיים עם רעייתו של אחד השרים הבכירים המכהנים כיום בממשלת בנימין נתניהו. גם כאן, לא צריך להפליג הרחק במחוזות הדמיון כדי להבין את הפוטנציאל שבגזירת הקופון על זכייתו של מועמד Z במכרז. ב-2010 הופקד בידי הרכבת תקציב פיתוח שמן בסך כ-2.5 מיליארד שקל - נוסף על תקציב שוטף של מיליארד שקל. ביום חמישי הקרוב, אגב, צפוי להיסגר מכרז הענק של הרכבת, הראשון זה חמש שנים, לרכש קרונות וקטרי העתיד של החברה לעשור הקרוב. תוכנית הצטיידות זו נאמדת ב-1.1 מיליארד שקל וקיימת בה אופציה להרחבתה בהיקף של 700 מיליון שקל - סכומי ענק אשר על חלוקתם יכריע המנכ"ל הבא של רכבת ישראל. זאת, בצל מכרזי הרכש הקודמים של הרכבת, אשר לוו בעבר טענות בדבר התערבות פסולה מצד אינטרסנטים - טענות שגובו בדוחות מבקר המדינה ובחקירות סמויות של המשטרה. חברת תשתית ושירות כמו רכבת ישראל מפרסמת מדי שנה עשרות מכרזים בהיקף מיליארדי שקלים. כאמור, מינוי חברים מסוימים לוועדת האיתור, או קביעת תנאי סף מסוימים במסמכי המכרז תוך השמטת אחרים - נותנים בידיו של המנכ"ל כוח רב. כוח זה ראוי כי יימצא בידיו של מי שמבין את כובד האחריות שהוטלה עליו, ויידע להתמודד עם המטלות באופן המיטבי. לפיכך, קשה היה לפני חודשיים שלא להרים גבה לנוכח דרישות הסף שחייב התפקיד. ביום שישי, 5 במארס, פירסמה ועדת האיתור בעיתונים מודעה ראשונה לבחירת מנהל כללי לחברה. בחלוף שבוע בלבד, פירסמה מודעה בעלת נוסח שונה משמעותית. כפי שחשף בשעתו TheMarker, תנאי הסף להגשת המועמדויות לתפקיד המנכ"ל רוככו משמעותית. בין היתר, הורחב טווח הניסיון הנדרש לתפקיד גם למי שכיהן "בתפקיד ניהולי בכיר בשירות הציבורי בנושאים כלכליים או מסחריים" - ולא רק בגוף עסקי או ציבורי גדול. בנוסף, הוכנסה למודעה תוספת המאפשרת חלופה שאינה כוללת את דרישות ההשכלה המקוריות, אלא רק תואר אקדמי (שאינו נמנה עם התחומים הרלוונטיים). ברכבת תלו את האשמה בשינוי ברשות החברות - אשר מצדה טענה כי הנוסח המקורי הוא שלא תאם את החוק. כך או כך, יש לשער כי כמה מעשרת הפיינליסטים במכרז חבים את בחירתם לשלב מתקדם זה לשינויים המאוחרים בתנאי הסף.

רכבת ישראל תפסה בשנה החולפת נפח תקשורתי רב. מיד עם כניסתו לתפקיד הצהיר שר התחבורה, ישראל כ"ץ, על כוונתו להאיץ את התשתית המסילתית לאורכה ולרוחבה של הארץ. הוא הגיש את תוכנית "נתיבי ישראל" הגרנדיוזית, בגיבוי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והלוחש באוזנו, אורי יוגב. כ"ץ עורר סערה ציבורית, והקים עליו את משרד האוצר - אשר הצליח לבסוף רק לצמצם את נפחה של התוכנית לממדים ישימים. עם זאת, מתחת לפני השטח שיקפו לכאורה צעדיו של כ"ץ גם תוכנית אחרת. במקביל לשיח התקשורתי על עתיד הסעת ההמונים במדינת ישראל הצפופה, נמנע כ"ץ מלהניח את כף רגלו ברכבת ולו פעם אחת מאז נכנס לתפקידו. מי שכן סבב סביב החברה היה דווקא ראש מטהו, מיכאל וידל, ששימש גם יו"ר תנועת הליכוד ברמלה. וידל נפגש כמה פעמים עם אנשי הוועד ברכבת - פגישות שעוררו לפני חצי שנה תסיסה פנימית בחברה. המנכ"ל המכהן, יצחק הראל, הבין את הרמז, הודיע בחודש פברואר על התפטרותו מן התפקיד, ופינה את הדרך למנכ"ל השישי ברכבת במהלך העשור האחרון. בכך, נפתח הצוהר למאבקי ירושה פוליטיים וידועים לשמצה. זאת, בעוד דעת הקהל הציבורית מוסחת עדיין בזכות תוכניות על נייר, שעוד בטרם נחתם - כבר נרמס תחת הנורמות הבזויות שהיו מנת חלקו של המגזר הציבורי בעשורים האחרונים. קולם של חסידי הרכבת, אשר צידדו (ובצדק) בקול שאון בהמשך פיתוחה של התשתית המסילתית, נאלם לפתע. איש מהם אינו מוכן ללכלך עתה את ידיו במדמנה הפוליטית סביב סוגיית המכרז.

שבעה דירקטורים יושבים כיום על כיסאות דירקטוריון חברת רכבת ישראל. ארבעה דירקטורים חסרים, בהם נציגי ציבור מטעם שרי התחבורה והאוצר, עובד משרד האוצר (החסר זה חצי שנה) ונציג משרד התשתיות (שמינויו חסר כבר שלוש שנים לפחות). שר האוצר, כך מתברר, לא חיפה על הזלזול שמפגינים פקידיו כלפי הרכבת, ולא טרח עד כה למנות את נציגיו לדירקטוריון. לעומתו, דווקא טורח בשבועות האחרונים עמיתו לשולחן הממשלה, השר כ"ץ, למנות את נציג הציבור החסר מטעמו. מדובר בפעיל הליכוד הוותיק מוריס איבגי, אשר מינויו מעוכב זה תקופה בידי ועדת המינויים במגזר הציבורי (ועדת שפניץ). איבגי מכהן כיום כחבר מועצת העיר קריית ים לצדו של שאול עוקיש, יו"ר ועד העובדים המיתולוגי של הרכבת, שפרש מהחברה בשנה שעברה על-רקע פרשת שחיתות לכאורה. שניים מחברי הדירקטוריון המכהנים כיום נמנים עם עובדי החברה. אלה נבחרו לתפקיד כבר בקיץ 2009, אך כניסתם לתפקיד אושרה רק בחודש מארס השנה. השניים ממילא הם אינם רשאים להשתתף בהליך בחירת המנכ"ל. כך יוצא שאת חברי ועדת האיתור איישו בלית ברירה חמשת חברי הדירקטוריון הנותרים. כיו"ר הוועדה מכהן יו"ר הדירקטוריון, יעקב אפרתי, אשר מונה לתפקידו בימי שר התחבורה הקודם, שאול מופז, ועתיד לסיים את תפקידו בעוד כחצי שנה. חבר ועדה נוסף הוא פיליפ פראן, עובד משרד התחבורה, שאגב מופז מינה את אחותו, נוהא פארן, לדירקטורית בחברת נמל אילת. נציגה שלישית בוועדה היא עו"ד אביבה נסים-וולף, אף היא עובדת משרד התחבורה הכפופה לפיכך לשר הממונה. החברה הרביעית קיי בלנש, שופטת שלום לשעבר בת כ-80 אשר פרשה מכס השיפוט לפני 16 שנים, ומונתה לתפקיד בידי מופז - כאשר גם שר התשתיות דאז, בנימין בן-אליעזר, ממנה אותה לתפקיד דירקטורית בחברת החשמל. החברה החמישית בוועדה היא ענת איילון-גנור - עובדת בתחום הפיננסים, אשר מונתה כנציגת ציבור מטעמו של שר האוצר בעבר, רוני בר-און. ואולם, גנור הודיעה לפני כמה שבועות על פרישתה בנימוק שלא תוכל לעמוד בקצב הדיונים של הוועדה. כך נותרה ועדת האיתור מאויישת בנציגת ציבור אחת בלבד, ובשני עובדים הכפופים לשר התחבורה. אלה הפכו לפני כשבועיים לרוב, לאחר מעצרו של אפרתי בחשד לעבירות שוחד בפרשיית קרקעות תעשיות מלח בעתלית. אפרתי נעצר שלושה ימים לאחר שרשות החברות הממשלתיות פנתה אל חברי ועדת האיתור בבקשה למתן הבהרות באשר לאירועים המוזרים שאירעו במשרדי סיטי-טאוור באותו ערב שלאחר מרתון הראיונות. זאת, תוך דרישה לתקן חזרה את "הקפצת" הניקוד המוזרה של המתמודד בן-טוב. ואולם, עד כה לא השיבה הוועדה לדרישת הרשות, וכך גם לא תיקנה את הצבעתה. אפרתי, שנעצר לחמישה ימים ושוחרר למעצר בית למשך 10 ימים נוספים, שב בסוף השבוע שעבר למשרדו ברכבת. בשל הקיפאון בהליך המכרז לתפקיד המנכ"ל הבא, ועזיבתו של המנכ"ל המכהן את תפקידו בסוף שבוע זה - יתכנסו היום חברי ועדת האיתור, הפעם בכובעם כחברי דירקטוריון, כדי לבחור לחברה מנכ"ל זמני. זאת, בתקווה כי הביזיון המתמשך לא יקרין על תפקודה השוטף של החברה המשותקת.