|
|
מקורות
1. שיה בן-נון, ודיתה גרי (עורכות), 2003. התקופה לקחה אותנו, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תל אביב
2. ערך "ספינות סער", בויקיפדיה העברית.
3. סא"ל עמוס דגן, הלוחמה האלקטרונית בחיל הים (פרסום פנימי בחיל הים).
4. צדוק אשל, 2003. שמואל טנקוס מהירקון עד חיל הים, תל אביב: ההוצאה לאור של משרד הביטחון.
5. שלמה אראל, 1998. לפניך הים, תל אביב: ההוצאה לאור של משרד הביטחון.
6. ספינות גבריאל (מחקר שטרם פורסם, המכללה לביטחון לאומי, 1984).
7. מייק אלדר, 1993, שייטת 13, סיפורו של הקומנדו הימי, ספריית מעריב.
8. אברהם רבינוביץ, 2001. ספינות שרבורג, הוצאת אפי מלצר.
9. אמוץ שורק, 2009. תלם בים. סיפורו של אלוף ביני תלם, אחוה.
10. משה אימבר, 2005. שייטת 3 ספינות הטילים בחיל הים, תל אביב: ההוצאה לאור של משרד הביטחון.
11. יומן גשר מצפ"י במלחמת יום הכיפורים, 6 באוקטובר עד 5 בנובמבר 1973. מוזאון ההעפלה וחיל הים, חיפה.
12. אלכסנדר רוזין – עימות המעצמות בים התיכון מאמרים ברוסית על מלחמת יום הכיפורים ועל מלחמת לבנון.
|
|
|
|
|
|
תאריך:
|
06/12/2013
|
|
|
עודכן:
|
11/12/2013
|
|
|
1 |
|
| |
אפיון ספינות סער 5 "אינן תוצאה של לקחי קרבות הטילים" ?
והרי כל פרופיל הספינה בנוי במטרה להקטין את השח"מ, כל האפיון מתבסס על כך ומאלץ מבנה מיוחד אפילו במחיר פגיעה קלה במהירות (צלעות ישרות במקום אוירודינמיות כל שהיא).
תקן אותי אם אני טועה. |
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
מגיב ותיק |
|
|
|
2 |
|
| |
מהצלחה כה גדולה ביום הכיפורים הגענו לאירוע "חנית" במלחמת לבנון 2.
מה קרה, ואיך התדרדר חיל הים לכך?! |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף |
|
|
|
|
|
| |
|
זה בגלל עקרון השרידות ואי הפקת לקחים באשמת יצחק רבין שלא למד את משל המערה. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חייםק'ה |
|
|
|
|
|
| |
|
שקשה לשמור על איכות גבוהה בסביבה פרימיטיבית ומדרדרת. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין |
|
|
|
3 |
|
| |
|
1. חיל הים הישראלי צפוי לגדול בעתיד על חשבון כוחות היבשה משתי סיבות; בגלל הצורך האסטרטגי להגדיל את העומק הזעיר של ישראל לתוך הים. הצורך להתמודד עם מעגל מדינות עימות רחוקות כגון איראן.
2. עולה מכך שיהיה צורך בהכשרת אנשים רבים ואיכותיים. יהיה צורך בתכנון כלי נשק מתקדמים שיהיו מבוססים על פיתוח עצמי של מערכותיהם החשובות. יתכן שגם פלטפורמת השיגור תהיה מתכנון וייצור עצמי. זה אפשרי כאשר כוח האדם יוכשר בחלקו כבר בבית ספר תיכון מקצועי שתוכנית הלימודים שלו מכינה גם בעלי מקצועות טכניים הניתנים לשדרוג צבאי, כמו שח"א עשה בעבר בהצלחה.
3. כלי שטח ( כמו 'מבצר' מתקדם שתואר במאמר ) פועל במרחק מחוץ לאזור התמיכה המידי של מטוסי ח"א. 'מבצר' כזה נדרש למערכת הגנה בסגנון "ברק" שהייתה על ה'חנית', ( נמכרה גם להודו ). על פי הידוע לציבור מישהו על ה'חנית' ניתק לה את "השטקר" כי היא הזהירה אותו מפני איומים, שבסוף התממשו. ברור שחיל הים לא תפקד באירוע הזה ובמלחמת לבנון השנייה כראוי, והוא יצטרך לעמול קשה כדי לקבל חזרה אמון ומשימות.
4. נמל אילת גם אם יפותח באופן מסיבי מאוד יישאר תמיד מוגבל תיאורתית על ידי מיצרי טיראן, ומצרי באב אל מאנדב. הים האדום הוא נקניק ימי צר, חיוני אך בעייתי, שמחייב כאילו חיל ים שונה מבחינת ציוד ופיקוד.
5. כדי לפעול באוקינוס ההודי (לדוגמה מול איראן) צריך להפעיל צוללות וספינות שטח. אלה מצידן צריכות להיות מגובות במודיעין אווירי, חלקו ממסוק ימי על הספינה וחלקו מלוויינים, וממטוסים. תמונת הקרב הנדרשת והתמיכה הלוגיסטית הדרושה לשמירת ערנות ותפקוד הצוות שם דורשת חשיבה מחוץ לקופסה. ההיגיון אומר שחלק מהתשובה נמצא בתוך מטכ"ל אחוד יותר הבנוי לנהל בשגרה וחירום מבצעים רב חיליים לאספקה בחלק אחר של העולם.
6. כשאני אומר חשיבה מחוץ לקופסה זה אומר הרבה יותר מבניית ספינה כך ששטח החזר המכ"ם שלה יהיה מצולע משוכלל שמחזיר פחות. הרי מדובר בבניית צי שלם שצריך לפעול אלפי קילומטרים מהבית, וזה דבר שעשינו רק במבצעים קצרים עד כה. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ירון זכאי 1 |
|
|
|
4 |
|
| |
|
תא"ל רהב הגיש לנו מאמר חשוב ומענין כמו המאמר הקודם. כאזרח שלא היה בחיל הים, המאמר נותן מושג מה על הקורה בחיל הים, מושג החסר לרבים. מכל הנאמר עולה תמונה של חיל חשוב שבגלל "קוטנו" , מקטינים את ערכו. חיל הים ניחן בתכונות חשובות ההופכות אותו לשמורת טבע: הוא פועל בחריצות לביצוע משימותיו וממעט בדברת ובדברורים שכה אופייניים ליתר חילות צהל. חיל הים אפוף בהילת שליחות למשרתים בו, ומאחוריה צניעות חריצות וחוכמה . אני יכול רק לאחל לו המשך פורה בדרכו. הלוואי ידביק את יתר הצבא בתכונות אלו! |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
רפי אשכנזי |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
5 |
|
| |
|
אם מה שכתוב משקף ניתוח ומסקנות...אין אף מילה על יכולות שת"פ עם חיל אוויר מבצעי.
בנוסף לענייני מודיעין בהם אפילו מזל"ט יכול לתת ידע על מקומות רחוקים, שיתוף הפעולה עם חיל אוויר נראה כוואקום.
הכנסת מסוק לאחד הכלים ,רק מצביעה ששני החיילות כנראה לא מדברים זה עם זה. לא בעבר ולא בהווה |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שמעון מהצפון |
|
|
|
|
|
| |
|
שילוב הפעלת זרועות היבשה, הים האוויר והחלל לקויה בכל הצבאות. על רגל אחת; האמריקנים הקימו כמה צבאות. לצי יש חי"ר שקוראים לו 'מארינס' וחיל אוויר שקוראים לו 'ניבאייר' כלומר האוויר של הצי, והוא מופעל מנושאות מטוסים. לזרוע האוויר יש כוחות יבשה לאבטחה, או הצנחה למשימות מיוחדות וכדומה. המטוסים שלו מופעלים מבסיסים יבשתיים. הוא פיתח כלי רק"ם קלים שניתן להטיסם. לכוחות היבשה יש כוחות מסוקים ומטוסים לתקיפה. אם הם יפגשו מטוס יירוט של האויב, אללה ירחמם! הכפילויות נוראיות כי כל אחד מהצבאות מפתח שפה מקצועית, בתי ספר לאימון, וכלי מלחמה שונים. היכולת לתאם אותם מאוד מוגבלת. בישראל המודיעין וח"א בעצם נותנים שרותים לשאר הכוחות. יוצא מזה שח"י מקבל מודיעין מלוויינים וממטוסים ימיים שנושאים עליהם מכמי"ם ומכשירי האזנה. מסוקים מיוחדים מתופעלים מבסיס יבשתי וחלקם מוצבים על ספינה כך שהם מאריכים את טווח גילוי הצוללות ושיגור הטילים אל מעבר לאופק כמיטב יכולת טווח המסוק מהספינה. טיסות מודיעין רבות מתנהלות לאורך חופי האויב כיוון שהן אינן נחשבות כלל להפרת ריבונות, וניתן ל'צלם' בהן עמוק לתוך מדינת אויב. כמובן לא רק לצלם. אילו ח"י היה צריך לבנות מהיסוד ח"א לעצמו, הוא היה מכלה את כל תקציבו על הכשרת טכנאים, טייסים, וכדומה, ולא היה מצליח ליצור יתרון לעצמו. באופן דומה כוחות היבשה מקבלים מטוסי ומסוקי תקיפה שברגע אחד הם תוקפים את מטכ"ל האויב ושריוניו, ולאחר שעה הם תוקפים את אניותיו. זה לא היה אפשרי טכנית וכלכלית כאשר היינו בונים צבאות נפרדים שמתחרים זה עם זה על תקציבים ומיירטים זה לזה תוכניות הצטיידות. השיטה הנוכחית נותנת תמורה גבוהה לתקציב. לפעמים יש חיילים שאינם מבינים כי החרבת בניין המטכ"ל של האויב על יושביו היא סיוע לכוחות הקרקע. הם סבורים בטעות כי לתקוף טנק במטוס, לפספס, ולאבד אותו באחת מכמה תקיפות בגלל טיל קרקע אוויר, זה שימוש הגיוני במטוס יקר! מה לעשות שרוב החיילים לא מבינים מספיק בכל התחומים כדי לקבל תמונת מציאות מאוזנת. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ירון זכאי 1 |
|
|
|
6 |
|
| |
|
זה נחשב לניצחון או כישלון? שמישהו יסביר לי. אולי במקרה התכוננו למלחמה אחרת? כלומר אולי היו צריכים לאמן דולפינים לדבר ערבית ולשאת חומרי נפץ ולא לשלוח לוחמים זה לבטח היה עוזר. אביתר, מה אתה אומר?
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום |
|
|
|
7 |
|
| |
|
כל תפיסה של חיל הים, ללא התייחסות לממשק (גם עם חיל האוויר, כפי שהעירו לפני) אל כלל הלחימה גם על האדמה, הינה כישלון.
אומנם מרכז הכוח אולי מגן על הים,
אבל התייחסות כללית לחיל הים ללא מילה על יכולת הסיוע לאיגוף קרבי - רק מילת אגב על מבצע של שייטת 13 לנחיתה שלא בוצעה? איפה כל היכולת של חיל הים לרתק כוחות גדולים של האוייב להגנה על גזרת החוף? |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שייטת 11 |
|
|
|
8 |
 |
INS |
|
ran sade | 11/12/13 12:44 |
|
| |
Thank You for Sharing with us All the above knowledge
I perfectly agree with your assessment that Our Navy should keep Small Fast & Effective Ship like Saar-4
with Max 40 Crewmember
We do NOT need any frigate
All the "Daily-Jobs" can be doen by Dvora and at war or special operation far from base we can achive with Saar-4 alike Boat/Ship
Some of our previuse Admirals may think they are Nelson or Maglan but they are NOT!!!!
ALEE YAM!!! |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ran sade |
|
|
|
|
תת-אלוף (במיל.) אלי רהב
פרק 12 מספרם של חברי "פורום אלפרדו"  בפרק: חשיבות מניעת המצרים משימוש בפורט סעיד כבסיס לא הובנה לפני המלחמה; לכן, גם לא הוצב כיעד במלחמת יו"כ המשמעות של הקרבות הימיים במלחמה הייתה: לישראל יש עוצמה ימית - היא אומנם בקצה המזרחי של הים התיכון, אך נתיבי הים אליה פתוחים חיל הים הקדים את רוב חילות הים במערב בפיתוח מערכות ללוחמה אלקטרונית בכלל ואמצעי התגוננות מפני טילים ים-ים "סטיקס" בפרט
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תת-אלוף (במיל.) אלי רהב
פרק 11 מספרם של חברי "פורום אלפרדו" בפרק: חמישה מפקדי חיל הים הובילו במשמרתם את הפיתוח ואת הייצור, מאז תחילת שנות השישים. כבר בקרבות הראשונים הופגנה העדיפות הטכנולוגית של ספינות-הסער, שפגעו ולא נפגעו. למצרים ולסורים לא היה לכך מענה, וחילות הים של האויב הסתגרו בנמלים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אל"מ (במיל.) יעקב אגסי
פרק 10 מספרם של חברי "פורום אלפרדו" בפרק: חיה"א לא השיג עליונות אווירית, שהייתה מאפשרת לו לתת את הסיוע, שהיה כ"כ דרוש בעיקר בדרום במלחמת יוה"כ בוצעו הרבה תקיפות "קלע" תקיפות שדות-תעופה - מבצע מיותר, שאבדו בו מטוסים רבים מפקדת חיה"א כשלה בתפקידה ואיבדה את אמון הטייסים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דן שיאון
במלחמת יום הכיפורים הפתיעו מצרים וסוריה את צה"ל בכל הרמות: ברמה האסטרטגית, ברמה האופרטיבית וברמה הטקטית. עם זאת, מי שסיפק את ההפתעה הגדולה ביותר היה צה"ל תגובה למאמרו של יעקב אגסי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אל"מ (במיל.) יעקב אגסי
פרק 9 מספרם של חברי "פורום אלפרדו" בפרק: הפעלת חיה"א במלחמת יום הכיפורים. מלחמת ההתשה הייתה כישלון חמור ואֵם מלחמת יום הכיפורים. למרות דברי מפקד חיה"א, בשבת, יום הכיפורים, טרם הבינו רוב המפקדים בחיה"א, שהם במלחמה. כשפרצה המלחמה, הורה מפקד חיה"א להזניק את כל המטוסים לאוויר. לא היה צורך לתקוף שדות-תעופה של האויב, אלא להפיל מטוסי אויב כשיבואו לתקוף
|
|
|