כנס Dreamforce השנה נשען על שלושה מסרים עיקריים: הראשון הוא, שעסק חברתי הוא עסק רווחי. השני הוא, שחטא ההתעלמות מעולם המובייל לא יעבור ללא עונש. והשלישי, הוא שעבור עסקים, הענן הוא ברית בלתי הפיכה.
כנס Dreamforce הוא כמו שילוב של מכה, ירושלים והוותיקן באירוע רוחני אחד של הבאת הבשורה, עם 78 אלף מאמינים שבאו לעלות לרגל. וכמו שכל נביא יודע, רוחניות מובילה להתעוררות, העצמה ופעולה. הכנס הוא כמו מלחמה קדושה – רק בלי האלימות. הקורבן הוא ארגון השליטה והבקרה ואיש הארגון שמוביל אותם. השלום טמון בידע שכוהני העתיד מפיצים, כוהנים כמו ואלה אפשאר, טריסטאן בישופ ומייקל קריגסמן.
פגשתי משתתפת אחת בכנס, שסיפרה לי מדוע בריכת האמביציה שלה התרוקנה לפני שבאה, וחשדתי שהיא התרוקנה בגלל ניהול כושל. היא הפכה לאחת מאותם עובדי ברקוד – תחת סריקה מתמדת של ההנהלה ונאלצת לעבוד על-פי תהליכים מייגעים עד כדי הפסקה מוחלטת של המחשבה בעת העבודה... אך כמו רבים שפגשתי, Dreamforce שינה אותה. יותר נכון, היא חוותה התעוררות רוחנית מעצם היותה מוקפת במאמינים כה רבים.
אם המרות הדת הללו נראות לכם מוכרות, צדקתם כשהשוויתם אותן להצלחה של אפל בהעברת ההמונים לאמונה בקווי המוצרים שלה. אבל אירועי ההשקה של אייפון 5 החודש, בצורה די ברורה, לא עמדו בסטנדרט שהציבו ההצלחות הקודמות של החברה. לא היו הכרזות מרעידות-אדמה, לא היה חזון ברור, האייפון 5 נראה כמי שמנסה להדביק את מתחריו – וכתוצאה מכך, רבים מרגישים שהארגון אכזב אותם. אפל עדיין תמכור הרבה מכשירים, אבל לא 'המירה את דתו' של אף אחד הפעם.
כשסטיב ג'ובס הציג לראשונה את אמנות השקת המוצר, עיוותי המציאות שלו הפכו שלנו, והאמנו בחזון שלו. מאז, נדמה שאפל החליקה קצת בחזרה אל שולי הבינוניות. אפל כולה סובלת מתסביך נחיתות חוצה ארגון בייאושה לשמר את הקסם בגאונותו של ג'ובס. זה כולל גם את להיטותה של החברה לתבוע את כל החקיינים.
סיפורן של שתי דתות
אם Dreamforce היה שילובן של שלוש הדתות הגדולות, אירוע האייפון של אפל דמה לכינוס של הכנסייה הסיינטולוגית. זה אירוע שנועד ל'אחוז האחד', שותפי הסוד והקנאים. כל מה שאינו אפל נדחה בבוז, כמוצר נחות.
ב-Dreamforce, שאל אותי חובב אפל למה הכנס הזה מרגיש כל כך שוויוני. האם זו התשוקה להתחבר? הצורך להרגיש כישויות חברתיות? להעריץ זה את זה בטוויטר ולצייץ ביחד מסביב למדורה?... אני חושב שהוא לא תופס, ש-Dreamforce הוא ההתגלמות של כלל הזהב: "ההדדיות שולטת". להבדיל, הכלל של אפל הוא כנראה "מי שמחזיק בזהב שולט". ברור שזה עובד בשבילם בינתיים, אך כמה זמן עוד יהיו מוגנים בזכות רוח הרפאים של הפרה הקדושה- סטיב ג'ובס?
האירועים של אפל הם על אפל. העובדים מקבלים מקום בשורה הראשונה: "הם ממלאים את המקום באנשי אפל ופיקסאר, שמתרגשים מזה נורא", אמרו ב-CNN. "הם מבויימים בקפידה". להבדיל, Salesforce.com שמה בחזית את לקוחותיה, מובילי דעה מעולם העסקים ובלוגרים, שמקיפים את הבמה. זה שולח את המסר ש-Dreamforce הוא כנס על לקוחות.
תחשבו על זה. מנכ"ל Salesforce.com, מארק בניוף, הקדיש את הכנס ללקוחות ולבאי הכנס ולא למוצרי החברה. זה עזר לבניית קשרים חזקים כך ש-Dreamforce נבנה סביב אנשים, מערכות היחסים ביניהם ואז העשרתם באמצעות חוויה משותפת. זו חוויה שתישאר עם המשתתפים לתמיד. ועדיין, אפל מוכיחה שפוקוס על מוצר יכול לעבוד כשמשחררים מוצר יוצא דופן בשילוב עם תצוגה מסחררת. אך ההשפעה בת-חלוף כאשר תפיסת המוצר שבמוחנו נרקבת עם הזמן ונעשה קל להחליפו במוצר אחר, טוב יותר.
אז למה Dreamforce היה טוב יותר מהשקת אייפון 5?
כנראה שגם אתם שמעתם את השקר על כך ש"אפל לא עושה קבוצות מיקוד". האמת היא שהם כן. אבל בסוד. Salesforce.com, לעומת זאת, עורכת קבוצות מיקוד בגלוי, בפומבי וללא פילטרים. הם בהחלט לא היחידים שעושים זאת – אבל הם היחידים שהבינו איך לעשות זאת באירוע ענק.
כנס Dreamforce היה בעצם קבוצת מיקוד של עסקים, של קריירות, של פוקוס. הוא היה קריאת השכמה לכל מי ששקוע בבוץ של "עסקים כרגיל". המשתתפים למדו זה מזה, ו-Salesforce.com למדה מהם. Salesofrce.com לא נתקעה, כמו אפל, בסגידה לאלילי שווא (שהם המוצרים שלה), ובמקום – התרכזה במה שחשוב: הלקוחות שלה.
וכשמסתכלים על זה מהפרספקטיבה הזאת, Dreamforce, ולא השקת אייפון 5, היה האירוע האפקטיבי יותר – וזו לא אמונה, אלא מציאות.