בענף התוכנה הדינמי, חברות ישראליות ובינלאומיות לא אחת מתחרות על לבו של העובד ועל נאמנותו. כולן רוצות במוחות הטובים ביותר, במומחים המובילים ובאנשים האיכותיים ביותר. התברגות במיקום גבוה בדרוג "המקום שהכי טוב לעבוד בו" של BDI, היא יעד תדמיתי נכסף לארגונים רבים בישראל. לענף התוכנה יש דרוג משלו בדרוג הכללי – השנה דורגו במיקומים הגבוהים בעיקר חברות בנ"ל דוגמת גוגל,
מיקרוסופט, SAP ואילו חברות ישראליות היו בה במיעוט. מומחי BDI COFACE מציינים, ואף פרסמו זאת בכלי התקשורת, כי לאנשי ההיי-טק החשיבות הגבוהה ביותר הינה יחסי העבודה, עוד לפני תנאי השכר והקידום המקצועי.
חברות תוכנה בינלאומיות אומנם מעניקות לעובד תחושה שיש גב חזק ויציבות (למרות שלא אחת אנו מתעדכנים בכלי התקשורת שגם הן אינן חסינות מפני פיטורין), אך יש משהו בתרבות הישראלית שהוא שונה וייחודי ובלתי ניתן להעתקה בשפה הגלובלית. לא תמיד ניתן לבצע לוקליזציה מוצלחת למודלים ארגוניים גלובליים ולעיתים קרובות דווקא הישראליות היא זאת שמעניקה לעובד בדיוק את מה שהוא זקוק לו על-מנת להישאר מרוצה ולהרגיש שהוא בבית.
חברות גלובליות המעסיקות עשרות אלפי עובדים נהנות מגישה אסטרטגית ויישום מודלים לשימור עובדים. היתרון הגדול הוא בכלי הניהול המוטמעים "בילט-אין" בתרבות הארגונית ואשר אין עוררין לחשיבותם. לעומת זאת, מנהל של חברה ישראלית צריך לשקול מה כדאי לו ללמוד מהארגונים הגלובליים, אך בסופו של דבר להתוות בעצמו את הדרך ולגבש תרבות ארגונית אשר תתאים לסגנון העבודה, לעובדים שלו ול"ישראליות" שלהם.
קיימים יתרונות רבים בבתי התוכנה הישראלים שיש למנף אותם לטובת העובדים, בין היתר ההכרות האישית עם העובד. לעיתים בחברות ענק הולך לאיבוד הקשר האישי של העובד עם גורמי הרווחה ומשאבי האנוש, ישנם אפילו סיפורים על הכרות שקיימת רק על פני השטח באמצעות מיילים. הקשר הבלתי אמצעי עם העובד עושה את ההבדל ביום-יום בהרגשתו האישית ומעניק לו תחושה של שרות טוב.
בתי תוכנה ישראלים יכולים לסייע לקדם עוד את תחושת היציבות של העובד אם יעניקו להם תעדוף בעת סיום פרויקט על פני עובדים חדשים או מועמדים. ארגונים יכולים לאמץ מודלים של תמריצים למטרת ניוד עובדים ולתכנן משאבי מטה מספקים אשר יוכלו לתת תמיכה לעובד, הן אישית והן מקצועית, על-מנת לסייע לעובד לעבור את המשוכה בין פרויקט לפרויקט.
זאת אומנם קלישאה – אך היא נכונה – "האנשים עושים את הארגון". בתי תוכנה לא מתבססים על ידע תיאורטי בלבד אלא על ידע פרסונאלי שאנשיהם צברו במהלך הפרויקט ובמהלך חייהם המקצועיים. לכן שימור העובדים ומתן יציבות תעסוקתית צריך לעמוד לנגד עיניהם של מנהל החברות כמטרה ראשונית להצלחת הארגון.
אגב, לא תמיד חייבים לחשוב בגדול ולהוציא תקציבי ענק על אירועים פומפוזיים לרווחת העובדים. לעיתים המקומות הקטנים והשקטים של תשומת הלב האישית הם אלו שנותנים לעובד את תחושת המשפחה – את תחושת היציבות. לתחושה זו משנה חשיבות כאשר מדובר בעובדים שנמצאים רוב היום במשרדי הלקוחות ומרגישים מנותקים מהמטה של החברה. בין אם מדובר על עוגה ומתנה ביום ההולדת ובמועדים משמחים, או ליווי בעת משבר משפחתי, בריאותי או אישי – מדובר במתן רשת תמיכה מקצועית ואישית שאין לה תחליף.
בשורה התחתונה, גם אם קשה לעיתים בשוק הרותח לקחת צעד אחד אחורה ולתכנן אסטרטגיות לשימור עובדים, יש לכך חשיבות קריטית להשגת מטרותיו של הארגון. יש להניח תמיד על הפרק את חשיבת הפרט ולספק רשת תמיכה ארגונית אשר תעניק לעובד תחושת היציבות - מפתח לשביעות רצונו של העובד ולתפיסתו את הארגון כ"מקום שטוב לעבוד בו".
אודות SQLink
קבוצת SQLink מספקת פתרונות IT מקצה לקצה עבור מרבית החברות והארגונים המובילים בישראל. הקבוצה מעסיקה מעל 1,000 עובדים וכוללת 6 חברות בנות: חברת תבונה, המהווה שותף זהב של חברת מיקרוסופט ומספקת באמצעות כ-150 מקצועני החברה פתרונות מלאים לניהול נכסים דיגיטליים ובכללם ניהול תוכן, מידע וידע. חברת DataSEC, מתמחה בניהול סיכונים ובגיבוש תפיסות הגנה על מידע בעידן איומי הסייבר, ניהול ההגנה ובדיקת רמות הגנה על מידע. חברת GotFriends, המפעילה רשת חברתית ייחודית לגיוס עובדים לענפי ההיי-טק ומהווה את זרוע הגיוס של כל קבוצת SQLink. חברת Wintex, המספקת פתרונות nearshore, low cost ושירותים מנוהלים בתחומי הפיתוח והבדיקות. חברת YSIDE, המתמחה בתשתיות מיקרוסופט לארגונים גדולים וליווי פרויקטי IT רחבי היקף, בדגש על תחום ה-System Center. חברת SQLink עצמה, אשר לצד פיתוחי תוכנה, מייצגת, משווקת ומטמיעה טכנולוגיות בינלאומיות מתקדמות ומוצרים של יצרניות מובילות בעולם בתחום מערכות המידע. בין לקוחות קבוצת SQLink ניתן למנות חברות עסקיות גדולות כגון טבע, אמדוקס, אינטל, קומברס, סיסקו ומיקרוסופט, חברות תשתית דוגמת חברת החשמל, חברות ביטוח כגון מגדל והפניקס, בנקים דוגמת הפועלים ולאומי ומשרדים ממשלתיים כגון משרדי המשפטים והאוצר.