"זרקור" הינו מיזם חדשני וייחודי מבית היוצר של האוצרת איילת אמוראי – בירן ואשת יחסי הציבור מיכל סדן
מתוך הכרת שוק האמנות העכשווי, צרכיו ותוצאותיו, נבנה מניפסט של אוצרת מפיקה ויחצנית אמנות פלאסטית המכירות הייטב את המטריה.
נבנה קונספט בו מאגדים "גילדת אמנים" איכותית ונדירה תחת קורת גג אחת בחלל מרכזי עם יתרונות בולטים בלב ת"א, בתיאטרון הלאומי "הבימה", כאשר מדי שבועיים תתחלף התערוכה, העוסקת בנושאים מגוונים כדוגמת: גבולות והגדרות של רוח וחומר, קודש וחול, נשיות, רב תרבותיות ואקולוגיה.
האמנית מיכל שטרית היא אחת האמניות החשובות המשתתפת במיזם זה.ילידת תל אביב 1953.
גרה ויוצרת במושב תימורים.
תלמידתן של תרצה פייטן סלע, אילת זוהר וקזואו אישיאי.
השתלמה בסדנאות של מאסטרים סינים ויפנים בארץ וביפן.
למדה תולדות האמנות וארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
לימודי אוצרות בסדנת אמני הקיבוץ בהנחייתה של תמי כץ פרימן.
השתתפה בתערוכות יחיד וקבוצתיות במוזאון לאמנות המזרח הרחוק רמת-גן, שגרירות יפן בישראל, הגלריה לאמנות באום אל פאחם, הגלריה הלבנה קיבוץ חצור, קמפוס ברושים אוניברסיטת תל אביב, מוזאון בית חיים שטורמן עין חרוד מאוחד, גלריית תנועת המושבים תל אביב, המשכן לאמנויות הבמה תל אביב ועוד.
אוצרת תערוכות בארץ ובחו״ל.
מלמדת בסטודיו שלה במושב תימורים וברחבי הארץ.
כיוצרת שעוסקת כעשרים שנה בציור וקליגרפיה סינית ויפנית, תוכן השירים הוא משני לגבי. אותי מעניין ומושך לכתוב/לצייר את הסימניות ולבנות את הקומפוזיציה על הדף כך שהעבודה תעניין ותרגש גם את הצופה בה בעיקר במינימליזם, השקט והזרימה שנובעים ממנה.
העבודות המוצגות בתערוכה, נעשו לאחר ביקורים ביפן ושהות ארוכה בקיוטו, בירתה העתיקה.
הייקו - שירה יפנית, מסורתית, קצרה מאוד, בנויה משבע עשרה הברות בשלוש שורות, והחלה להתפתח במאה החמש עשרה.
אגלי טל זכים.
שלא אכפת להם כלל.
היכן יפלו.
בקיוטו אני
ועדיין מתגעגע
לקיוטו
סגנון שירה זה מתאר - רגע - בצורה ספונטנית, מצומצמת, פשוטה, רעננה ואפילו משועשעת ומשחקית.
שירי הייקו מבטאים את הקשר בין האדם לטבע ומדגימים איך התרבות והטבע קשורים זה בזה.
״ לשיר הייקו אין משמעות, הוא עצמו המשמעות״ (פרופ׳
יעקב רז, חוקר תרבות יפן ובודהיזם)
בריכה עתיקה
צפרדע קופצת
צליל מים.