שבת של כדורגל כמעט מתחילה

כנראה נפלתם לתרדמת בתקופה האחרונה אם לא שמעתם על שוער העתיד של הכדורגל שלנו, שכבר התברג בצמרת הליגה הישראלית, עם אימפריה עצומה על הכתפיים ועתיד מזהיר. עמרי גלזר נולד בתל אביב בשנת 1996, וכבר בהיותו בן 10 החל בקריירת הנעורים שלו אצל מכבי המקומית. לאחר שלוש שנים בלבד, חתם גלזר בהפועל רעננה, ומשם הגיע לאימפריה הירוקה של הצפון - מכבי חיפה. הגילוי עצמו של השוער המיומן בן ה-21 בלבד קרה די במקרה, בזכות צירופי מקרים ופציעות של שוערים בכירים ממנו, החל בפציעה של אריק ינקו בהפועל רעננה, המשך בנבחרת ישראל הצעירה שם גלזר נזרק למים העמוקים לאחר פציעה של גולן אלקסלסי, וכלה בהזדמנות האדירה שנפלה בחלקו במכבי חיפה, אחרי פציעה של אוהד לויטה. אולם לאחר שקיבל את ההזדמנות, הוכיח גלזר את מעמדו וכשרונו, בזכות עצמו. הוא הוכיח כמה הוא שווה, ולא משנה בן כמה הוא. אלא שהעובדה שגלזר הגיע למכבי חיפה אינה דבר של מה בכך. להוציא מיליון שקל מהכיס כדי לקבל שוער שאולי ינסוק גבוה ויגיע למרחקים או אולי יתרסק באותה מהירות בה הוא פרץ, זה סיכון לא קטן. אך בסופו של דבר יעקב שחר נתן אור ירוק, ההעברה בוצעה, והשאר היסטוריה. עלם צעיר בן 21 בלבד, שמתנשא לגובה של 1.90 מ', שמצליח להוביל קבוצה בליגת העל, ועוד איזה קבוצה, הוא ללא ספק אירוע יוצא דופן. אומנם ברור בחיפה שהזמן של גלזר בשעריה קצוב, ומהר מאוד ימצא את עצמו השוער הצעיר עמוק בתוך הזירה האירופית, אך עד אז, נשארו לגלזר עוד כמה שנים טובות "לזהור" אצל הירוקים.

דקה 47. עדיין 1:1 בין מכבי תל אביב לבית"ר ירושלים. לאחר שניצחה את מכבי במפגש הקודם ביניהם 2:4, בית"ר חייבת לשמור על התאוצה ולהישאר בתמונה. אומנם בית"ר נלחמת ומשחקת טוב ממכבי, אבל בינתיים, זה לא מספיק לה. שכטר מקבל את הכדור אחרי הרחקה רעה של שפונגין. דקה 48. הוא מקפיץ את הכדור מעל שחקן אחד, מעל שניים. ואז, עוד לפני ששכטר מצליח להשתלט על הכדור, קרה משהו לא צפוי. שהשאיר את כולם קפואים, כולל את שוער מכבי. זה היה דוד קלטינס, הקשר האחורי של בית"ר ירושלים, שבא מאחורה ושחרר טיל מהרגל שלו שנעצר רק ברשת. 1:2. שער שחתום על הכישרון העצום. אמנם בית"ר הסתפקה בסוף רק ב-2:2, אבל זה לא העניין. מאז אותו שער, הקשר האחורי שנולד במבשרת ציון, נכנס לתודעה של כולנו. כי כן, אין מה לעשות, את העבודה השחורה, מאחורה, איש אינו רואה. דוד קלטינס עשה אותה בהצלחה שנה שלמה ואיש לא לגמרי קלט אותו, אבל אז בא הרגע שלפי דעתי שינה לו את הקריירה. אומנם הכירו אותו לפני, שמעו עליו, ידעו שהוא כישרון פוטנציאלי, אבל מאז אותו שער הוא הפך לסמל. למשהו חזק הרבה יותר. ב-2015, קלטינס, שהוציא תעודת בגרות מצוינת והיה יכול להרוויח הון בכל מקצוע אחר, כבר שקל לפרוש, עד שבא מאמן בית"ר לשעבר דראפיץ' ונתן בו אמון. אט-אט קלטינס נכנס לעניינים והפך לעוגן חשוב בקבוצה. בסוף שנת 2016, זמן זעום לאחר השער המדהים וההמשך הפנטסטי, נבחר לתגלית העונה. כיום, קלטינס המוכשר והצנוע כבר מוכר. לא רק שהוא מוכר, הוא גם אהוב מאוד. קלטינס כבר לא הצעיר שבעוד כמה שנים יפליא את כולם. קלטינס, שכבר הספיק לרשום הופעת בכורה בנבחרת הבוגרת, עושה לנו הוקוס פוקוס כבר שלוש שנים, ולא ירחק היום בו דוד קלטינס יקבל את סרט הקפטן, ויוביל את בית"ר לרמות גבוהות.

כנראה שהילד הזה, מכל מי שנציג היום, יגיע הכי רחוק מכולם. זיכרו את השם זה - מנור סולומון, כי הוא רק בן 18 וכבר רצו את שירותיו זניט סנט פטרסבורג האימפריה הרוסית הקורסת, ולא אחרת מאשר האלופה הטרייה מונאקו. מונאקו ידועה כציידת צעירים כשרוניים, וכנראה שהיא מצאה אחד כזה. ועוד איך אחד כזה. הדרך של סולומון לא הייתה סלולה לתהילה, ועליו היה לעבור לא מעט תלאות כדי להגיע למעמדו היום. אביו של מנור, יוסי, עבד במחלקת הנוער של מכבי פתח תקוה, ואילו מנור עצמו, בגיל 9, שיחק דווקא בהפועל כבר סבא. באחד הימים הקבוצה של מנור שיחקה מול קבוצת הילדים של מכבי פתח תקוה. כפר סבא הביסה את התכולים, ומעל כולם בלט סולומון. מיד בתום המשחק הלכו נציגי פתח תקוה ושאלו את כפר סבא מיהו הילד המוכשר. בכפר סבא היו המומים שהתכולים לא שמעו עליו, על הבן של מאמן הכושר שלהם, יוסי סולומון. לא עבר הרבה זמן וסולומון כבר עבר למדי פתח תקוה, אך שם רק התחילה הבעיה. מנור לא זכה לדקות משחק בגלל ממדי גופו. הוא היה קטן ורזה יחסית לחבריו לקבוצה, ולא ניתנה לו ההזדמנות לה היה זקוק. אבל למרות הכל, בסוף הם הבינו שלא משנה הגודל שלו, שדרך אגב הסתדר עם הזמן, יש בילד הזה משהו מיוחד. מנור כבר כבש את כל הכותרות. בגרמניה טוענים שהוא מזכיר את קאקה ולא מעט זוגות עיניים לוטשות בו עכשיו מבט. אבל בסופו של דבר סולומון שותף רק בעשרה משחקים העונה במדי פתח תקוה. מכבי פתח תקוה סירבה לשחרר את היהלום, ואפשר להעריך למה. לא בגלל שהם רוצים לשמור אותו לעצמם. אולי גם, אבל אנשי פתח תקוה הבינו שעדיין סולומון לא מוכן לקריירה אירופית. קודם עליו לבנות את עצמו כאן, ואז הוא יהיה מוכן לאירופה. כי אם לא, מהר מאוד הוא יאבד את הכיוון. רישמו לפניכם, ותזכרו את השם הזה.

מאוויס צ'יבוטה נולד ברפובליקה של קונגו במאי לפני 21 שנה. נשמע לא קשור, מה? תאמינו או לא, אבל מועדון הנוער הראשון בו שיחק צ'יבוטה, הוא לא אחר מאשר מכבי תל אביב, בסביבות גיל 19. בגיל 20 עלה צ'יבוטה לסגל הבוגר של מכבי, אך אף פעם לא קיבל את ההערכה לה הוא ראוי. זה התחיל בהשאלה לשנתיים בהפועל כבר סבא, ולאחר שחזר מצא עצמו שוב במדים אחרים, הפעם אצל בני יהודה. נשמע כמו שחקן טיפוסי, שבסופו של דבר ייעלם מן העין שלנו ולא יממש את עצמו. אז זהו, שצ'יבוטה - כך נראה -הצליח להפתיע אפילו את עצמו. אומנם גם בהפועל כפר סבא, צ'יבוטה סחרר לכולם את הראש ביכולת הכדרור ובמהירות המדהימות שלו, אבל זה אף פעם לא עזר או הרשים מישהו, עד שהגיע לבני יהודה. בני יהודה, שזכתה בשנה שעברה בגביע המדינה ולכן שותפה במוקדמות הליגה האירופית, הצליחה להדהים את כל הארץ כאשר הצליחה לעקוף את טרנצ'ין הסלובקית, לאחר שער נהדר של צ'יבוטה ואשכנזי, ולצאת בראש מורם אחרי ההדחה מול הבונקר הרוסי זניט סנט פטרסבורג, לאחר שבמשחק השני סחטה ממנה 0:1, בו צ'יבוטה היה ה-שחקן של בני יהודה והצטיין בהכל, כולל בשער אותו "בישל" לאלמוג בוזגלו לאחר מבצע אישי. טוב, אולי זה לא נשמע כל כך מפואר. אולי לבאר שבע לא. אבל העובדה שבני יהודה, קבוצה שמדשדשת בין ליגת העל ללאומית, ניצחה את זניט, קבוצה שהפילה את מכבי על הקרשים וניצחה אותה 3:4, וליכולת המדהימה שהיא התחילה להציג מראה שהיא עברה שינוי. לשינוי הזה קוראים מאוויס צ'יבוטה.

מיכאל אוחנה - כבר שם מחייב - נולד באוקטובר 1995 בירושלים. הוא החל להתאמן בהפועל ירושלים ובית"ר ירושלים, ובגיל 15 עבר ליריבה הצהובה מתל אביב. לאחר לא יותר משנה מצא עצמו אוחנה בחוץ ובסופו של דבר הגיע למ.ס אשדוד, שם גם התחיל לשחק בקבוצה הבוגרת. אחרי חמש שנים בקבוצה מהדרום, בהם בנה את שמו צעד אחר צעד, הגיע ההצעה המיוחלת מהאלופה. כן-כן, הפועל באר שבע בכבודה ובעצמה החתימה את הנער בשנת 2016, ואז, לא מעט גבות הורמו. 4.5 מיליון שקל הוציאה באר שבע תמורת הכישרון הצעיר, והאוהדים החלו לתמוה ולכעוס על בזבוז הכסף המיותר הזה. או-אז אוחנה הוכיח את עצמו. בדומה לקלטינס, הכניס מיכאל אוחנה שער מרהיב ביותר, עם מבצע אישי אקרובטי מדויק. אחד השערים היותר מרהיבים בהם נפגשנו בשנים האחרונות. מאז, נשאר לאוחנה מקום של כבוד אצל האוהדים הבאר-שבעים. אומנם אוחנה עוד לא מרבה לשחק, עוד לא מרבה לפתוח ולהפוך לבורג מרכזי, בגלל גילו ורמת קבוצתו, אך לאחר שער בכורה נוצץ, הבינו האדומים כמה הוא שווה. אוחנה בעיקר מחמם את הספסל, אבל גם בדקות המעטות בהן הוא משחק, אפשר לראות עד כמה היהלום הזה נוצץ. מאז שבא אוחנה לבאר שבע, נרקמה סביבו מערכת שלמה לשיפור כישוריו לשם מטרה אחת ברורה: להפוך את מיכאל אוחנה לדבר הבא בכדורגל הישראלי. "הוא אחד השחקנים הכי מקצועיים שפגשתי", אמר קובי דג'אני ששיחק נגדו במ.ס אשדוד בראיון לוואלה!ספורט. "הוא עושה המון אקסטרות. כל שחקן אוהב את המשחק, אבל מישהו שאוהב ממש כדורגל כמו שמיכאל אוהב לא ראיתי הרבה". זה רק עניין של זמן עד שמיכאל אוחנה יהפוך לכוכב של באר שבע ולמטריף של הליגה. הוא רק צריך לחכות בסבלנות, לראות אחרים שלידו באור הזרקורים, ואז, אחרי הכל, כל הבמה תהיה שלו.