"אז את אומרת שאת שמה לב לפרטים. את יכולה לתת לי דוגמה?"
אמרתי: בניתוח הקייס שנתת לי ירדתי לרזולוציה מאוד גבוהה.
מה שרציתי לומר - השארת את החנות שלך פתוחה הבוקר.
"יצירתית?"
אמרתי: הפעילויות שיזמתי בתחום X ו-Y היו מאוד יצירתיות.
רציתי לומר - אם רק היית יודע באיזה סגנון מתחשק לי לירות בך. רק תפעיל את הדמיון.
"התקבלת".
אמרתי: תודה. אבל אני כבר לא מעוניינת בעבודה.
רציתי לומר - אבל אתם לא התקבלתם אצלי. אנשים מגעילים ריקנים ורעים שכמותכם!
"אז את רוצה להתמחות אצלנו?"
אמרתי: כן.
רציתי לומר - לה. סתם קפצתי לומר שלום. אידיוט.
"איזה סוג של משרד מועדף עלייך כמקום התמחות?"
אמרתי: כזה שיש בו אנשים איכותיים, שיתוף פעולה ועבודה בצוות.
רציתי לומר - לא אתם, כי הגודל כן קובע. (ראו 'מה שרציתי לומר' תשובה א'.)
"רק תואר אחד?" (נשאל עם קול דק וגבוה)
אמרתי: כן אבל...
רציתי לומר - אבל בניגוד אלייך, שתי ביצים.
"את יכולה להישאר אחרי שעות העבודה הפורמאליות?"
אמרתי: כן. אם כמובן זה לא יגיע למצב של ניצול. אני מצפה לקבל על שעות נוספות.
רציתי לומר - אם השותף הצעיר שראיתי קודם נשאר גם.
"היכן את רואה את עצמך עוד עשר שנים?"
אמרתי: מתפתחת עם המשרד כמובן!
רציתי לומר - בכל מקום, רק לא פה. אני רוצה להשיג משהו בחיים.
ולסיום:
"אלו תכונות אופי שנואות עלייך במיוחד?"
רציתי + אמרתי: "אה, זה קל. אנשים כאלו שאצלם זה אחד בפה ואחד בלב. פשוט גועל נפש".