לצערי לפני חודש נזקקנו לשירותי החברה קדישא "קהילת ירושלים". לא בחרנו את החברה כמקובל בגלל השתייכות לעדה זו או אחרת, אלא בגלל שהם הממונים על חלקת וותיקי ההגנה שבה קברנו את מיתנו.
נתקלנו באנשים מאירי פנים, רגישים מאוד לשעות הקשות בהם מצוי אדם שמתו מונח לפניו. הם נהגו בנו ברגישות רבה תוך התייחסות לכך שחלק מקרובי המשפחה אינם דתיים. הם ביקשו רשות לפני כל פעולה "דתית" וכיבדו כל אדם על עמדתו ורצונותיו ללא ניסיונות שכנוע ולחץ.
גם במהלך השבעה זכינו לביקור ניחומים מהם שדווקא הועיל היות שהיו לי שאלות שונות לגבי מנהגים כאלה ואחרים. כאשר עזב המנחם פנו אליי בבהילות אנשים שהיו נוכחים במקום וניסו לברר מה כבר רצה המנחם, האם מכר לי שירות זה או אחר, האם ניסה לשכנע אותי לעשות דבר מה ושמא אולי יצר לי הוצאה כספית. כמה הפתעה הייתה בפי השואלים כאשר מסרתי להם שהאיש בא לנחם ולא דרש דבר, או הציע שרות וכדומה.
כפי הנראה שאלותיהם של אנשים נובעות מידע מוקדם שונה המתבסס על חוויה לא נעימה במצבים דומם. ראוי היה שילמדו העוסקים במלאכה מהחברה קדישא "גחש"א קהילת ירושלים" מהי דרך ארץ, מהו כיבוד הזולת ובמיוחד כיבוד אמונתו ואורחות חייו.