מי שמטייל בישראל מסוגל לעשות ביום אחד סקי בחרמון וגם להספיק בו ביום לקפוץ לאילת ולטבול בים האדום. עם זאת צריך להודות כי בתודעת הישראלים מתקשרת תמיד הדרך לאילת למסע רציני מאוד של הדרך הארוכה לדרום. בארצנו הקטנטונת - אורכה מצפון לדרום היא בסך-הכל 470 ק"מ) - "מגלי הארצות" הם לעיתים קרובות...צלמים. תפקידם זכה לממד משמעותי נוסף עם הופעת הרשתות החברתיות. כיום רשמי-מסע הם לרוב תפזורות של צילומים ה"מתובלים" בהערות קצרות. חגיגה של ממש עבור צלמים מהדרום, ובעצם עבור כל חובבי הצילום בישראל, תתקיים ב-1 במאי הקרוב בגלריית בית העיתונאים על שם סוקולוב בתל אביב, עם פתיחתו של פסטיבל הצילום הישראלי "בדרך לאילת". בפסטיבל יטלו חלק 30 צלמים עולים, שרובם חיים בדרום.

בזמן אמת

אחת ממטרות הפסטיבל, הנתמך בידי משרד העלייה והקליטה, המרכז לקליטת אמנים עולים ותושבים חוזרים, היא לתת לצלמים ותיקים וחדשים כאחד הזדמנות להציג, ללא דמי-השתתפותם, את עבודותיהם בגלריה חשובה בתל אביב ולקבל קטלוג מרהיב-עין, שיסייע רבות בקידומם המקצועי. הקטלוגים של הפסטיבל הם מעין כרוניקה של הארץ ובעיקר הדרום, שתועדה על-ידי צלמים בזמן-אמת. הפסטיבל מתקיים ללא מטרות-רווח ומיועד לקידום אמנים עולים ולתיעוד אמנותי של ארץ ישראל למען הדורות הבאים. לדברי ליאוניד פדרול, מנהל הפסטיבל, נושא התערוכה הוא בראש ובראשונה דווקא דרום הארץ, שדווקא בו מורגשת במיוחד רוח הזמן. מסתבר שמעשיות מימים עברו משתלבות באורח טבעי בקצב החיים המודרני. כאלה הם נתיבי-שיירות, חורבות של ערים עתיקות וכבישים מהירים, נופי-מדבר שוממים לצד נאות-מדבר ירוקות, עם נחלים שוצפים.

נופים ודיוקנאות

לכל העבודות המוצגות בפסטיבל הצילום יש נושא משותף אחד: הטבע והאנשים של הארץ הזו, כאשר האמנים משתמשים בכל מגוון סגנונות הצילום: דיווח, נופים עירוניים וכפריים, וכמובן - דיוקנאות. ללא כל ספק זהו גן-עדן של ממש עבור הצלמים ומרחב-יצירה בלתי-מוגבל. על כך מעידות בבירור עבודות המשתתפים. הן מבוצעות בטכניקה של צילום קלאסי, כמו גם באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות מודרניות. כל המעוניינים מוזמנים לכיתות-אמן ולדיונים שבהם יקחו חלק צלמים-יוצרים מהדרום ועיתונאים. פסטיבל הצילום הישראלי "בדרך לאילת" הינו יוזמה משותפת של הצלם-אמן ליאוניד פדרול, ושל קביטקובסקי ארט הפקות.