בקומת הקרקע של מלון מנדרין, שבחוף הצוק של צפון תל אביב, ממוקם "אספרסו בר" כביסטרו וכבית-קפה מעוצב להפליא, המיועד למפגש-התרגעות מלאה, על-רקע נופו המשכר של הים. המיקום הוא ממש מהמם ומשרה על אורחיו אווירה של שלווה אמיתית. זו בדיוק הסיבה שהגענו לשם, חדורי-סקרנות להמשך הצפוי.
אלא שמנת-חלקנו הייתה ממש אכזבה. מהר מאוד הוחוור לנו כי המיקום הרגוע הוא רק כסות מטעה לביסטרו גרוע, כאשר האוכל שבא שם לפינו היה פשוט בלתי-אכיל. וכדי לא להקדים מאוחר למוקדם - במטותא הסכיתו למה שאירע.
היינו בשניים, לעת צהריים, כשלפנינו תפריט מגרה-תיאבון. בחירתי נפלה על קבבוני-טלה, על מצע של פוקצ'ה, עם בצל ועגבנייה. הקבבונים הוגשו במשורה קמצנית וטעמם היה של יושן מובהק. החרתה-החזיקה אחריהם הפוקצ'ה, שמן הסתם ראתה ימים טובים יותר. מחמת היותה קשה לעיכול - לא הצלחנו לנגוס בה בשיניים שלנו.אף הבצל והעגבנייה איכזבו, באשר שניהם לא בושלו כראוי.
תפל לחלוטין
גם בת הזוג הרימה ידיים. מנת התפריט שלה הייתה נתחי-עוף עם בטטה ופטריות. טעמה של הכבודה הבלתי-נכבדת הזאת היה תפל לחלוטין, וגם הפעם הייתה הטריות ממנה והלאה. בקבוק גדול של סודה צוננת שטף באחת את הטעם המר.
ביקשנו להתנחם בטארט תפוחי-עץ, אך לשווא. הפאי סבל מאיכות די-גרועה, וגם גלידת הווניל הזולה שהתלוותה אליו לא הצליחה לחפות על המחדל הנורא. האספרסו הכפול, שהוגש לבסוף, נותר אף הוא מבוייש לצידם.
עם זאת ראוי להודות שהשרות היה מעל ומעבר. מלצרית אדיבה הציעה לשנינו תחליפים, כפיצוי לעוגמת הנפש שלנו, אלא שסירבנו לכך רק מייאוש. במקום זאת זוכינו על בקבוק מי הסודה שלגמנו. החשבון הסתכם ב-192 שקל והוספנו למלצרית תשר של 20 שקלים. סוף-סוף האשמה במחדל לא חלה עליה.