ככל שהולך ומתקרב המועד שבו יגובש סופית ההסכם בין המעצמות לאירן בנושא פיתוח הנשק הגרעיני, כך גובר החשש בין גורמי המודיעין במערב, כי אירן מכינה לעולם הפתעה. הבסיס לחשש זה נובע מהידע הרב שנצבר במערב והמצביע על-כך, כי מזה שנים עוסקת אירן בפיתוח ארסנל נשק ביולוגי וכימי, והיא הצליחה לצבור מאגר הנחשב לגדול בעולם של נשק כזה, מן הסוגים המכילים "חומרים גורמי כוויות, חֶנק, פגיעות בדם ובעצבים". עוד מגלים המומחים, כי ניתוח הפעילות במפעלי הייצור הביולוגיים-כימיים האירניים מצביע על כך שתוכניות המחקר של אירן בתחום הנשק הכימי שאפתניות ממש כמו תוכניותיה בתחום הנשק הגרעיני.
למרבה הצער, בעיסוק המסוכן הזה אירן איננה השחקן היחיד. גורמי מודיעין ישראלים מאמינים, כפי שפורסם השבוע, שגם סוריה שמרה על מצבורי נשק כימי מוכן לשימוש, והחשש הוא שאמצעי לחימה זה יזלוג לידיהם של לוחמי דאעש, הקרובים להשתלטות על מדינתו המתמוטטת של אסד. והם יעשו בו שימוש למטרותיהם הרצחניות.
אמצעי לוחמה ביולוגיים נתפסים לכאורה כעוד סוג של נשק. כל מי שעוסק בתחום יודע שאין טעות גדולה מזו. במילים פשוטות ניתן להסביר כך: נשק ביולוגי הוא אמצעי להשמדה המונית המפעיל "תגובת שרשרת" הרבה יותר חמורה מזו המתקיימת בעת פיצוץ גרעיני. אם מהותה של תגובת השרשרת הגרעינית שהיא מתרחשת בחלקיקי שנייה, הרי פעולת הלוחמה הביולוגית משתרעת על פני שעות וימים. את מהותו של התהליך ניתן לתאר באופן הבא: חיידקים או נגיפים מעטים חודרים לגופו של אדם בריא - בשאיפת אוויר או דרך מי שתייה - מתרבים במהירות בגוף האדם ויוצאים ממנו כעבור זמן בהמוניהם ומדביקים בני אדם נוספים, המדביקים אחרים וחוזר חלילה. גופו של האדם הנפגע הוא בבחינת "כור" המייצר, ביעילות רבה, חומר לחימה נוסף בשליחותו של התוקף.
קיימות דרכים מגוונות ביותר לפיזור מיקרואורגניזמים ביולוגיים, החל במטענים המשוגרים בראשיהם של טילים, פצצות ופגזים נושאי ראש ביולוגי, מטוסי ריסוס קלים, מרססי יד, מטעני נפץ קטנים טעונים בחיידקים קטלניים וכלה בבקבוק פשוט המכיל חיידקים אלימים המסוגלים לזהם מאגרים של מי שתייה. לכל מי שעוסק בתחום ברור, כי מכל סוגי הנשק להשמדה המונית - הביולוגי הוא המסוכן ביותר. בעוד שהנשק הכימי פועל רק בשטח מוגבל שבו קיים ריכוז גבוה של החומר הרעיל (גז, למשל) הרי שחומר לחימה ביולוגי יכול לגרום למגיפה שמתפשטת לאוכלוסיות המפוזרות על פני שטחים של מדינות שלמות.
המדינה שהתמחתה בתעשיית המוות הביולוגי-כימי - שעלות ייצורו נמוכה מאוד יחסית לעלות הייצור של נשק גרעיני - הייתה עירק בימי שלטונו הרצחני של
סדאם חוסיין. מחקרי הפדרציה של מדעני ארה"ב (FAS) מגלים כי החל משנת 1985 הפיקו העירקים במפעל כימי בעיר סאמארה כ-50 טונות גז חרדל מדי שנה ואף השתמשו בו נגד הכורדים. זה ועוד; בסיוע ידע של חברות אירופיות הפיק המפעל בסאמארה גם גזי עצבים קטלניים - סארין (SARIN) וטאבון (TABUN). בהמשך פיתחו מדענים שונים בעולם מספר תוספות-מוות "חשובות": הרעלן בוטולינום (BUTOLINUM), הרעלן המגיפתי אנתראקס ואף נגיף מגפתי של אבעבועות שחורות.
העירקים לא הסתפקו בייצור חומרי ההרג הכימיים. הם גם השקיעו אמצעים לא מבוטלים בפיתוח יכולות להביא את תכשירי הרצח האלה אל יעדי האויב - יהיה מי שיהיה. לקראת המלחמה עם אירן (1988-1980) פיתח חיל התותחנים העירקי, למשל, תותחים בעלי טווח של 42 ק"מ שבהם הוטענו פגזים נושאים מטענים כימיים וביולוגיים. במקביל פיתחו העירקים גם ראשי חץ ייחודיים לאמצעי השמדה כימיים וביולוגיים, עמידים בטמפרטורות גבוהות, והניתנים לשיגור בטילי סקאד.
בעקבות המלחמה ההיא נכנסה גם אירן לתחום הביולוגי-כימי וכיום היא הגיעה, להערכת המודיעין המערבי, למעמד של בעלת המאגר הגדול ביותר בעולם של נשק כימי, ומאגריה כוללים אמצעים טכנולוגיים להוביל את החומרים הרעילים האלה אל אדמת האויב. ואויב לעניין זה היא גם ישראל. עוד קובעים המומחים כי ניתוח הפעילות במפעלי הייצור הביולוגיים-כימיים האירניים - על-פי מעקב לוויני - מצביע על כך שתוכניות המחקר של אירן בתחום הנשק הכימי שאפתניות ומושקעות אמצעים ממש כמו תוכניותיה בתחום הנשק הגרעיני.
מה, בעצם, טיבם של גזי העצבים וחיידקי המגיפות האלה?
נתחיל במגיפות: אבעבועות שחורות (באנגלית: SMALLPOX) היא מחלה מדבקת הנגרמת על-ידי נגיף העובר מאדם לאדם דרך האוויר. נגיף האבעבועות השחורות הכחיד מיליונים בכל רחבי העולם וככל הנראה היה המחלה הקטלנית ביותר בהיסטוריה, עד שנמצא לה חיסון.
המגיפה הידועה ביותר בתחום הנשק הביולוגי היא האנתראקס. חיידק האנתראקס הינו אחד הרעילים ביותר הידוע לאדם והוא זכה לתואר "הרוצח הבלתי נראה". הוא מופיע בתור תרחיף אבקתי החודר לדרכי הנשימה של האדם. הסכנה הגדולה הטמונה בו היא יציבותו בכל תנאי קיום (חום, קור) והעובדה שהוא נותר פעיל גם לאחר הרבה עשרות שנים.
חיידק רעלני אחר, לא מגפתי, הוא הבוטולינום (BOTULINUM) שמקורו לא פעם במזון מקולקל, ואיומו העיקרי בכך שהוא בעל פוטנציאל ממית קיצוני, אם לא ניתן לו הטיפול הנכון במועד הנכון.
לעומת יצרני המגיפות קיימים גזים הקוטלים את האדם באמצעות פגיעה בדרכי הנשימה ובשרירים. המוכר בכל הגזים האלה הוא החרדל. החומר שממנו מופק גז זה הוא נוזל צמיגי וחסר צבע. בשימושו הצבאי הוא מעורבב עם חומרים נוספים ומקבל גוון צהוב-חום וריח דומה לשל חרדל.
גז קטלני יותר הוא ה"סארין" אשר כמו גזי עצבים אחרים, חודר לגוף האדם בנשימה או דרך העור החשוף, כשהוא מחסל את יכולת התקשורת של העצבים עם מערכות השרירים של האדם. התוצאה: עם היפגעות יכולת התקשורת בין המוח לגוף, מפסיקות לפעול כל מערכות החיים והמוות הוא כמעט מיידי.
בתמצית הדברים נראה, כי ביום שבו ייפול משטרו של אסד יהיה על ישראל להיות מוכנה להתמודדות מבצעית מול איום חדש. מצד אחד ארגון דאעש בסוריה שלוחמיו עתידים, ככל הנראה, לנסות לפעול נגד הדרוזים המתגוררים בהרי סוריה וגם ברמת הגולן, כמו גם נגד המיעוט העלאווי שנותר עדיין בסוריה ואולי גם נגד הישובים היהודים ברמת הגולן. מצד שני תהפוך גם אירן, שכנראה כבר תהיה בעלת נשק גרעיני, למעצמה מאיימת שהיא גם בעלת אמצי-לחימה כימיים וביולוגיים.
אין חולק על כך כי כל מדינה, האחראית לשלומם ולביטחונם של אזרחיה, חייבת להיערך לקראת כל איום אפשרי, כולל איום ביולוגי. מן הטעם הזה, כך סביר להניח, עוסקים מדענים ישראלים, במכון המחקר הביולוגי בנס ציונה, במציאת פתרון לשאלות הנובעות מאיומים של מלחמה ביולוגית או כימית. הוכחה לכאורה לכך ניתן למצוא באתר הרשמי של המכון שבו מצוינות העובדות הבאות: "המכון הוקם בשנת 1952. הוא מסונף למשרד ראש הממשלה ופועל בקשר הדוק עם משרד הביטחון. המכון נודע כגוף שעוסק, בין השאר, בפיתוח אמצעי הגנה מפני נשק ביולוגי ונשק כימי". לפי טענות שלא ניתן להן אישור, המכון עוסק גם בפיתוח אמצעי לחימה כימיים וביולוגיים.
את מידת החשיבות המדעית שמקדישה ישראל לעבודת המכון ניתן להעריך מעיון במספרים שמופיעים גם הם באתר של המכון הביולוגי בנס ציונה: במכון מועסקים כ-350 עובדים, בהם כ-150 מדענים בעלי תואר דוקטור בביולוגיה, ביוכימיה, ביוטכנולוגיה, כימיה אנליטית, כימיה אורגנית, כימיה פיזיקלית, פרמקולוגיה, מתמטיקה, פיזיקה ומדעי הסביבה וגם כ-160 טכנאים.
על-פי התפלגות המקצועות והמידע שפורסם בעולם ובישראל על פעילות המכון בעקבות פרשת המרגל מרקוס קלינגברג, סביר להניח שלמלחמות העתידיות האלה ישראל תהיה ערוכה ומצוידת במענה הולם - הגנתי והתקפי. וכי בהגיע "יום פקודה" גם אויבינו יידעו בדיוק מה צפוי להם אם ינסו להשתמש בנתיב האסור והמסוכן הזה.