אריק ריינהרט בן ה-50 הוא כיום אחד מכותבי הרומנים המצליחים, הבולטים והמתוקשרים ביותר בצרפת. הכל כבר נאמר ונכתב על הרומן האחרון שלו, השישי במספר, "אהבה ויערות", שיצא לאור ב-2014 בהוצאת הספרים היוקרתית גלימר. 600 רומנים התפרסמו בצרפת בתחילת העונה הספרותית של שנה זו, ומביניהם זכה זה של ריינהרט לפרסים רבים, תהילה והצלחה מסחרית. "אהבה ויערות" הוא רב מכר: למעלה מ-100 אלף עותקים שלו נמכרו.
זה עתה הפכתי את הדף האחרון ב-366 עמודיו ואני עדיין מסוחררת. האם לפנינו מאדאם בובארי פוסט-פוסט מודרני? הבחור מוכשר, ללא ספק, ויודע לנוע בווירטואוזיות מסגנון לסגנון ומעניין לעניין. בחלקים, משפטיו ארוכים, מפותלים, מליציים, מגולפים, מסולסלים ומגונדרים, כמו יצאו מנפשה של הגיבורה המעודנת והאידיאליסטית שהקדישה את עבודת המסטר שלה לוילייה דה ליל אדם, סופר סימבוליסטי-דקדנטי מסוף המאה ה-19, ואילו בחלקים אחרים הם תמציתיים, ענייניים, מדויקים וקולעניים או מחקים את הדיבור היומיומי בגלמיותו, בפוגענותו ובאלימותו. פער הסגנונות נוצר מן הסתם כדי לשקף את אי-יכלתה של הגיבורה השברירית להסתגל לעולמנו. כמו אמה בובארי, שרמזים המקשרים בינה לבין גיבורת הספר הזה מפוזרים בו למכביר. גם גורלה של הגיבורה, כמו אמה בובארי, הוא להיעלם מן העולם טרם זמנה.
כוח המצאה טמון גם בשם שבו מכנה ריינהרט את גיבורתו הטרגית, בנדיקט אומברדן, שילוב אוקסימורוני של ברכה (המרומזת בשם הפרטי) וקללה (המרומזת בשם המשפחה).שם המשפחה מהווה גם רמז לבעלה של אמה בובארי, שארל, שהניתוח הכושל שביצע בסייס איפוליט כדי לתקן את עיוות רגלו הקלוטה נשאר חרוט בהיסטוריה של הספרות. הרמז, על דרך ההיפוך, מתקשר לשמו של לואי אומברדן (1871- 1956), אנטומיסט פריזאי ומומחה לכירורגיה אורתופדית, שהוא דמות נערצה בהיסטוריה של הרפואה.
אריק ריינהרט, שמעוניין מאוד מן הסתם להישאר בזיכרון כגוסטב פלובר של המאה ה-21, בונה את תהילתו שלב אחר שלב. שכן אלה אינן התחבולות היחידות באמתחתו של הסופר השאפתן, הצמא לחרות בלתי מוגבלת של מספר יודע כל וכל יכול. באמצע הספר הוא מביא פתאום סיפור קצר של וילייה דה ליל אדם, ולקראת סופו, הוא, ריינהרט, קורא לגיבורת הסיפור של דה ליל אדם, חסרת השם במקור, "בנדיקט אומברדן".
התחבולות, תהיינה אשר תהיינה, נועדו לשטוח פרשה מורכבת, הדנה ברצח אופי - ואף יותר מכך - של אישה בת 36, מוסמכת לספרות, מורה בתיכון בעיר מץ בצרפת, אם לשני ילדים, בידי בעל אכול רגשי-נחיתות, משפילן ומטרידן. הדבר נעשה באופן שרק אריק ריינהרט, סופר שהוא אומנם נרקיסיסטי ומביט בהשתקפותו כשהוא כותב אבל גם משכיל ומתוחכם כשד, היה יכול לשטוח. במרוצת הרומן מגלה הקורא כי אלה כבר הנישואים הלא מוצלחים השניים של הגיבורה. נישואי הבזק הראשונים היו שונים מאוד מהנוכחיים, אבל לא פחות מאלפים, מהממים כמכת פטיש. אריק ריינהרט מוביל בלי הרף את הקורא למקומות שהוא לא ציפה כלל להגיע אליהם: אתר ההיכרויות מיטיק, התעלסויות מפורטות עם סוחר עתיקות נלבב אחרי שיעור בקליעה למטרה בחץ וקשת וטיול ביער, ניחוחותיה של הספרות הסימבוליסטית-פנטסטית של המאה ה-19 בצורת נובלה של אחד ממייצגיה, וילייה דה ליל אדם, המצוטטת במלואה (!) בגוף הרומן וזאת בלי שום אתרעה ובלי לתת את מקורה (לרגע היה נדמה לי שהיא נולדה תחת עטו של אריק ריינהרט), נסיון התאבדות, בית חולים פסיכיאטרי, סרטן סופני. זוהי אינה אלא רשימה חלקית בלבד.
הכל כבר נאמר ונכתב על הרומן המדובר, אמרנו? לא, מסתבר שלא. על תוספת פרסום זו היה אריק ריינהרט בהחלט מוותר. מאמר
בעיתון הצרפתי לֶ'קספרס מה-27 במארס 2015 מגלה שנגד ההוצאה לאור הוגשה תביעה הטוענת לפגיעה בזכות לפרטיות וגניבה ספרותית מצד הסופר.
"הרציף"
בתחילת הרומן מתאר ריינהרט שתי פגישות עם המעריצה, בנדיקט אומברדן, שהתלהבה מספרו הרביעי "סינדרלה". הפגישות התקיימו בין השארבבית הקפה החביב עליו, קפה לה נמור, בפתח גני הפאלֶה רואייל (הארמון המלכותי) בפריז. במהלך הפגישות התוודתה בפניו המעריצה על בעיותיה עם בעלה. סיפור הרומן "אהבה ויערות" הוא סיפור חייה.
ברומן "אהבה ויערות" מציג מחבר הספר את עצמו בשמו האמיתי. כך גם עשה ברומן קודם שלו "סינדרלה", שבו מככבים ארבעה גיבורים שאחד מהם הוא סופר הנקרא אריק ריינהרט. אלא שברומן הנוכחי הוא מצטט ממכתבים ששלחה אליו המעריצה בנדיקט אומברדן וזאת בעקבות ההתפעמות שעוררה בה קריאת "סינדרלה". אחרי ניתוח מעמיק של משמעות תחבולת ארבעת הגיבורים ב"סינדרלה", ששלושה מהם מהווים את גלגוליו של הרביעי, סופר הנקרא אריק ריינהרט, מביעה המעריצה את עמדתה בנוגע לנוכחות הסופר ברומן. גם כשקראה את השם "אריק ריינהרט", כתבה, לא חשבה לרגע שזהו אדם אמיתי. אריק ריינהרט, כמו שלושת גיבורי הרומן האחרים, לא היה עבורה אלא דמות בדיונית בלבד. אף לרגע לא עלה בדעתה שהסופר שאב השראה מחייו שלו עצמו, שאריק ריינהרט הוא אכן אריק ריינהרט. הכל בדייה וכאן טמון היופי - להמציא חיים הנראים כמציאות ולובשים צורה של ספר, חפץ ממשי שניתן לאחוז בו בידיים. מכאן והלאה, כתבה בנדיקט אומברדן לאריק ריינהרט, היא עצמה, כמו גיבורי ספרו, תמציא את חייה, יום אחרי יום. זהו המסר שלמדה מהרומן "סינדרלה" שהגיע אליה בזמן הנכון בחייה. אחרי שסיימה את קריאת הספר, רווח לה, כמו התפייסה עם הגלגולים השונים והנוגדים באישיותה. הסופר המסוקרן הציע לקוראתו להיפגש איתו, כשתזדמן לפריז. אחרי תיאור שתי פגישות עם בנדיקט אומברדן בתחילת הרומן, מתפרש בפרטי פרטים סיפור חייה עד למותה, בסופו.
לדמותה של גיבורת הרומן, זו שלה קורא ריינהרט בנדיקט אומברדן, שאותה "המית" מסרטן בסוף הספר, נראה כי יש כפילה בחיים האמיתיים, בריאה ושלמה, יבורך האל. כפילה זו, שהודתה מעומק לבה לריינהרט על כתיבת "סינדרלה" המיטיב, שעליו המליץ לה מוכר בחנות ספרים, מרגישה נסערת ונבגדת לאחר פרסום "אהבה ויערות". "בנדיקט אומברדן" בשר ודם זו, המעדיפה לשמור על עילום שם, שכרה את שירותיה של עורכת דין שתובעת בשמה את הוצאת גלימר. "בנדיקט אומברדן" היא בחיים האמיתיים, כמו ברומן, מוסמכת לספרות ומורה בתיכון (ברומן - בעיר מץ, במציאות - בעיר קטנה בדרום צרפת), בתחילת שנות ה-40 שלה. היא קראה את הרומן הרביעי של אריק ריינהרט,"סינדרלה", שיצא לאור ב-2007, והתלהבה כל כך עד שכתבה לסופר מייל הערצה לאתר ההוצאה. מהון להון הציע לה ריינהרט להיפגש איתו, כשתזדמן לפריז. הפגישה הראשונה התקיימה ב-2008 בקפה לה נמור. לאחריה התקיימו שתי פגישות נוספות, בבית קפה אחר, באזור מונמרטר, שהיו מלוות בתכתובת מיילים. מפעם לפעם היה ריינהרט מטלפן למעריצתו כשהמוזה הייתה נוטשת אותו, והיא לדבריה נהגה לעודדו ולשלוח לו מסרונים מחזקים.
"בנדיקט אומברדן" זו סיפרה לאריק שהתחילה לכתוב חיבור על יחסיה עם בעלה. הסופר גילה במלאכה זו עניין רב עודד אותה להמשיך, להתמיד בה ולהביאה לכלל סיום. ליום הולדתו של ריינהרט, באפריל 2009, "בנדיקט אומברדן" שלחה לו את החיבור המוגמר, בן 44 עמודים, כמתנה. החיבור, הנקרא "הרציף", מספר על בגידתה בבעלה, על נסיון התאבדות שלמרבה המזל לא הצליח, על שהותה בבית חולים פסיכיאטרי, על ההשלמה, על החזרה לחיים השגרתיים לצד בעלה וילדיה. אריק אישר את קבלת החיבור במסרון, חקר אם בעלה לא השמיד אותו, ולאחר מכן התרופפו יחסיהם עד לניתוקם.
לאחר כל האירועים הדרמטיים בחייה, שאליהם נוספה פטירתו הפתאומית של אחיה הצעיר, "בנדיקט אומברדן", לדבריה, התאוששה, חזרה למסלול חייה הרגילים, וכל רצונה היה להמשיך בו. אך לפתע הסב בעלה את תשומת לבה לאתר הוצאת גלימר שבישר את יציאתו לאור הממשמשת ובאה של רומן חדש של אריק ריינהרט, "אהבה ויערות", שעלילתו כמו נלקחה מסיפור חייו של הזוג. "בנדיקט אומברדן" פנתה לסופר עצמו בבקשת הסברים, אך זה הרגיע אותה באומרו שאומנם קיבל השראה מפגישותיהם בשליש הראשון של הרומן, אך דמות הגיבורה בספר מבוססת על תרכובת של כמה וכמה נשים. מלבד זאת, באמנות צרופה עסקינן, בספרות, וזהו ספרו הטוב ביותר, אמר.
לאור הסבריו של הסופר, אפשר להבין ש"בנדיקט אומברדן" התחלחלה כשנוכחה לדעת שאריק ריינהרט מקדם את ספרו בתקשורת, בטלוויזיה ובתחנות הרדיו, בסלון הספר ואף בכיתות בתי-ספר בהצהירו שכל מה שכתב ברומן - אמיתי ולקוח מהחיים.
"בנדיקט אומברדן" סירבה לעיין בספר, אך בסופו של דבר, לאחר שבני משפחה וחברים הסבו גם הם את תשומת לבה לדימיון הבולט בינה לבין גיבורת הרומן, פצחה בקריאתו, הגיעה עד למקום שבו מצאה את עצמה "מתה מסרטן", ואז הזדעזעה קשות והחליטה לתבוע את הסופר למשפט.
לטענת "בנדיקט אומברדן", ריינהרט חשף אותה ואת בעלה, ללא ידיעתה וללא הסכמתה, והציגם באופן מבזה ומשפיל, תוך שהשתמש בווידוייה הארוכים בפניו בפגישותיהם בבתי הקפה בפריז (בפגישה הראשונה דיבר בעיקר ריינהרט על עצמו וייסורי כתיבתו, בפגישה השנייה דיברה בעיקר "בנדיקט אומברדן" וזאת במשך ארבע שעות תמימות). בנוסף, ציטט ריינהרט לתוך ספרו, ככתבם וכלשונם, קטעים שלמים הן מחיבורה "הרציף" והן מהמיילים הארוכים ששיגרה לו - פגיעה בזכות לפרטיות וגניבה ספרותית.
ריינהרט, הכופר באשמה מכל וכל ומתחפר בהדרת כבודו, שומר בינתיים על זכות שתיקה. אך כשיגיע הזמן, יגן על עצמו בבית המשפט. הבחור מוכשר, אמרנו, אך האם שמר על אמות מוסר בלתי כתובות בְּנַכְסוֹ לעצמו את מה שנמסר לו, ביודעו כי בת שיחו השברירית אינה מעוניינת להיחשף? אם אכן יתבררו הדברים הנטענים נגדו כאמת, הרי שבערמומיות של נחש נראה כי דחף מן הסתם את הקורבן התמים להשלים את חיבורה "הרציף" ולשלוח לו אותו, כפרי בשל. אך האם אין זו זכותו? מה בעניין חרות הביטוי של כותב הרומנים העלולה להירמס בעקבות תלונות כגון אלה? שלא לדבר גם על תופעת ההטרדה ההרסנית שהספר מתעד וחוקר בפירוט ודיוק רב ועשוי לפיכך לחדד את המודעות אליה ולשמש כעזר למטפלים...
דילמה סבוכה שבית המשפט הצרפתי ייאלץ להכריע בה בקרוב.