בראשית המאה העשרים שטפה הקידמה את אירופה והציתה במוחותיהם של מנהיגים, פילוסופים ומדענים תקוות לעולם מודרני וטוב יותר. אחד כזה היה הגרמני הרמן זורגל, מהנדס שאפתן והוגה דעות מטעם עצמו, שהציע תוכנית גרנדיוזית, רבת ממדים וחוצת יבשות להנמכת מפלס הים התיכון על-ידי הקמת סכר במצרי גיברלטר. התוכנית הייתה אמורה להוריד את מפלס הים התיכון בכ-200 מטרים ולחשוף רצועת אדמה בת 600 אלף קמ"ר שתתווסף לאדמת אירופה. בנוסף, הסכר היה אמור לייצר אנרגיה הידרו-אלקטרית שתספק את כל צרכיה של יבשת אירופה, ואף מעבר לכך. זורגל האמין שפרויקט אטלנטרופה (Atlantropa), כפי שכינה אותו, יפתור את המחלוקות בין מדינות אירופה ויביא לקץ המלחמות. הרעיון בסופו של דבר לא התקבל בציבור, בעיקר כי משמעותו הייתה נטישה של כל נמלי הים ועיירות החוף לחופי הים התיכון. מלחמות העולם ניפצו סופית את אשליית השלום העולמי, והותירו את החלומות על סכירת הים התיכון בגדר שעשוע לסופרי מדע בדיוני בלבד.
והנה, לאחרונה קמה קבוצת יזמים שהחליטה להקים לתחייה את הרעיון הנושן במסגרת יוזמה בשם "Medshild & Redshild": פרויקט הנדסי שאפתני לסכירת הים התיכון והים האדום. התוכנית כוללת הקמה של לפחות שני סכרי ענק: אחד במצרי גיברלטר, בין ספרד למרוקו, בחיבור המערבי של הים התיכון לאוקיינוס האטלנטי; והשני במצרי באב אל-מנדב, בין תימן לג'יבוטי, בחיבור הדרומי של הים האדום אל האוקיינוס ההודי. התוצאה הצפויה זהה - שליטה בגובה פני הים התיכון, הים האדום והים השחור - אך המניע המרכזי הפעם הוא לא שלום עולמי, אלא ניסיון למנוע את עליית מפלס המים עקב שינויי האקלים. "הסוגיה הבוערת היא לא מעבר של תחבורה או אנרגיה בין אירופה לאפריקה", נכתב באתר היוזמה, "אלא האיום של עליית מי הים, שמסכן את כל חופי הים התיכון, הים השחור וים סוף". לפי אתר הפרויקט, הוא זוכה לחסות של המועצה הכלכלית חברתית של האו"ם (UN-ECOSOC).
היזמים מעריכים שעלות הפרויקט תסתכם בכמה מאות מיליארדי אירו. גם אם מטרתו הראשונה היא להגן על ערי החוף באגן הים התיכון מפני הצפה שמקורה בעליית פני הים, הרי שבמקביל הוא צפוי לעודד פעילות כלכלית בקנה מידה אדיר: על-פי היזמים, כל סכר יפיק כ-200 אלף GWh בשנה, שהם כמעט פי ארבעה מצריכת החשמל של ישראל. כמו-כן, לצד סכירת שלושת הימים, הפרויקט יכלול תוספות רבות אחרות, בהן יצירת חיבורים בין היבשות השונות שיאפשרו מעבר רכבים, רכבות וחשמל; פרויקטים של אנרגיה סולארית, אנרגיית רוח ואנרגיה גיאותרמית; ומעבר של אוניות בין הימים השונים. כל אלה ייצרו מקומות תעסוקה רבים וגם אפשרויות לגריפת רווחים נאים - דבר שמעורר ספק קל לגבי כנות מטרותיהם של יוזמי הפרויקט.