זה מספר ימים שכתובת נאצה "רוצחים" בערבית ובאנגלית מעטרת את החומה העוטפת את אחת מחלקות הקברים בבית העלמין הישן בבאר שבע. כך גיליתי בשבוע האחרון כשפקדתי את בית העלמין לביקור אישי.
מעשה זה, על-ידי אלמונים בני בליעל, מחזיר את תושבי העיר כמה שנים אחורה, לאותה תקופה בה בית העלמין נתון היה למתקפה של ונדליזם פרוע ומרושע, ציורי גרפיטי פוגעניים, ניפוץ מצבות, עקירת וגניבת מחזיקי נרות העשויים מנחושת וממתכת.
באותה עת, התקבל הרושם כי המשטרה, חברה קדישא והרבנות אובדות עצות מול התופעה. כך לפחות הייתה התגובה שקיבלתי בזמנו מאותם גורמים לכתבות שכתבתי בנושא. קשה לי להבין כיצד עובדי בית העלמין לא הבחינו בשבועיים האחרונים בכתובת זו.
קודש על החול
עוד יותר נדהמתי, כאשר בדרכי לצאת את בית העלמין נתקלתי בערימה ענקית של כביכול אשפה מוערמת על האדמה לעיני כל והיא מכילה בעיקר פריטי קודש: ספרי קודש, משניות, זוהר, עשרות סידורים, שלטים עם טקסטים "מודים אנחנו לך" ו"אסור לדבר בשעת התפילה" התלויים דרך קבע בבתי הכנסת. תמונה קשה זו לקחה אותי למקומות הקשים ביותר בעיקר באירופה בה נגלו מראות אלו.
ואני שואל את האחראים על בית העלמין: לוונדליזם הנעשה על-ידי בני עוולה מבחוץ, אין לכם שליטה; אולם כיצד בשטח שלכם נעשה, ולא על-ידי אנשים מבחוץ, חילול קודש כזה שפריטי קדושה זרוקים על הארץ?!
