החינוך הסביבתי מתחיל מהגנים ועד לסוף בית הספר התיכון. במסגרת התוכנית מוסמכים בתי ספר כ"ירוקים" או "ירוקים מתמידים". בית ספר שמעוניין להיות בית ספר ירוק מתחייב לעמוד בתנאים מסוימים של מחזור ושל קיימות ולהעביר תוכניות לימוד סביבתיות בשתי שכבות לימוד. לאחר שנתיים בתוכנית, מקבל בית הספר הסמכה כבית ספר ירוק, ועמה תקציב נוסף לבית הספר. בית ספר ירוק מתמיד יצטרך לעבור תקופת הסמכה נוספת של שנתיים, שבה יעמוד בתנאים מחמירים יותר (למשל, העברת תוכניות הלימוד הסביבתיות בכל שכבות הלימוד). עם ההסמכה כבית ספר ירוק מתמיד, יקבל תקציב נוסף. ב-2004 הוסמכו בישראל שבעה בתי ספר ירוקים וב-2014 כבר היו 733. כלומר, קפיצה של יותר מפי 100 תוך עשור. ב-2014 מספר בתי הספר הירוקים המתמידים עמד על 89. "המחקר שלנו התמקד בגילאי בית ספר יסודי, מכיתה ד' עד ו'", אומר רובין. "רצינו לבדוק האם החינוך הסביבתי משיג את המטרות שלו, כיצד הוא יעבוד באופן המיטבי, והאם זו הדרך הנכונה לטפל בבעיות הסביבתיות. אם החינוך לא משיג את המטרות שלו, אולי עדיף להשקיע את המאמצים בשיפור העמדות וההתנהגויות הסביבתיות של האוכלוסייה הבוגרת". החינוך הסביבתי מתבסס על הקניית ידע, עמדות והתנהגות, תוך הנחה מקובלת שידע סביבתי מוביל לעמדות סביבתיות חיוביות, ואדם בעל עמדות חיוביות יפעל באופן שמתחשב בסביבה. "השאלה היא איפה נכנס החינוך הסביבתי", אומר רובין. "האם אנו צריכים לשים דגש על ידע סביבתי, האם להקנות סולם ערכים או דווקא לשים דגש על ההתנהגות, לימוד תוך כדי עשייה. הקושי במדיניות הוא לדעת היכן להשקיע את המשאבים, כי הם מוגבלים. לכן חשוב לדעת מה עובד ומה לא".

במחקר נעשתה השוואה בין שישה בתי ספר בצפון הארץ, חלקם ירוקים, חלקם ירוקים מתמידים וחלקם רגילים, כאשר היה ייצוג לבתי ספר בערים גדולות וקטנות ובאזורים כפריים. חולקו שאלונים ל-600 תלמידים ובהם נבדקו רמת הידע, העמדות וההתנהגות הסביבתית שלהם. "בשאלון רצינו לבודד את כל ההשפעות שאנחנו יכולים לחשוב עליהן כמשפיעות", אומר רובין. "כלומר לקחנו בחשבון שלא רק בית הספר משפיע על הילד אלא גם הבית, המגדר (לפי הספרות בנות נוטות להיות יותר סביבתיות מבנים), פעילות בשעות הפנאי, הקהילה ביישוב ואפילו התזונה". בשלב ראשון נבדק הידע הסביבתי של התלמידים, אחר כך נבדקו העמדות ולבסוף נבדקה ההתנהגות. הידע נבדק על-ידי התשובות לעשר שאלות. הציון ניתן לכל תלמיד על-פי מספר השאלות שנענו נכונה. העמדות נמדדו גם הן בצורה דומה. "לפי תשובות התלמידים, ראינו שיש קשר חלש בין ידע לעמדות. לילד עם ידע סביבתי רב יהיו עמדות סביבתיות מעט חיוביות יותר, אך הקשר אינו מובהק. נראה שהידע הוא לא הפקטור החשוב בהשפעה על העמדות", מספר רובין. "עם זאת, גילינו שיש קשר חיובי חזק בין הלימוד בבית ספר ירוק או ירוק מתמיד לעמדות חיוביות. זה מראה לנו שהתוכנית החינוכית מצליחה. גילינו גם שההשפעה של הבית היא חשובה. כאשר בדקנו כמה ממחזרים במשק הבית של הילדים, מצאנו שהקשר חזק בין רמת המחזור בבית לבין העמדות הסביבתיות של הילד. ראינו גם קשר בין העובדה שילד נהנה לצאת לטבע עם ההורים שלו לבין עמדות סביבתיות חיוביות". פעילות בשעות הפנאי משפיעה גם היא על העמדות הסביבתיות של הילדים. "פה גילינו ממצא מפתיע", אומר רובין. "לילדים שמרבים לראות טלוויזיה ולשחק בסמארטפון ובמחשב, יש עמדות סביבתיות נמוכות באופן מובהק בהשוואה לילדים שמבלים את זמנם הפנוי במשחק מחוץ לבית. הקשר הסטטיסטי חזק וברור, אך אנו לא יודעים להסביר זאת. לא שאלנו מהם התכנים שהילד רואה בטלוויזיה ובמה הוא משחק בטאבלט. יכול להיות שלתוכן יש השפעה ויכול להיות שהעובדה שהילד נמצא פחות בחוץ משפיעה. יכול להיות שהקשר הפוך, ושחוסר העניין בטבע הוא זה שהוביל את הילד לבלות את הזמן הפנוי במדיה האלקטרונית".

כאשר נשאלו הילדים אם הם צמחוניים, התקבל ממצא מפתיע נוסף: תשעה אחוזים מהילדים הצהירו שהם צמחוניים. "זה הפתיע אותנו מאוד, כי זה אחוז גבוה", אומר רובין. "מעבר לכך, מצאנו גם קשר חיובי מובהק בין צמחונות לבין עמדות חיוביות כלפי הסביבה. היה מעניין לראות את זה, אף על-פי שלא בטוח שהקשר הוא סיבתי. הסבר אפשרי הוא שילדים צמחוניים הם אולי אלטרואיסטים יותר - כלומר, אכפת להם יותר מהאחר, ולכן אכפת להם יותר מהסביבה שלהם וגם מבעלי החיים ומהאנשים סביבם". בשלב השני נמדדה רמת ההתנהגות הסביבתית, גם היא בעזרת שאלונים, והושוותה לעמדות של התלמידים. "גילינו שהעמדות הן הדבר המשפיע בצורה החזקה ביותר על ההתנהגות", אומר רובין. "אחר כך יש השפעה של סוג בית הספר. התלמידים בבתי הספר הירוקים המתמידים התנהגו באופן סביבתי יותר, באופן מובהק, מהתלמידים בבתי הספר הירוקים והרגילים. בין בתי הספר הירוקים לרגילים לא נמצא הבדל. זה הגיוני, משום שהתלמידים בבתי הספר הירוקים המתמידים נחשפים ליותר תכנים סביבתיים ולמשך יותר שנים". "תוצאות המחקר מראות שלתוכנית בתי הספר הירוקים יש תוצאות חיוביות", אומר רובין. "החשיפה לתכנים משפרת במידה מוגבלת את הידע, אבל משפיעה מאוד בתחום העמדות. כלומר, התלמידים רגישים יותר כלפי הסביבה וכלפי ההשפעה של ההתנהגות שלהם על הסביבה. כאשר אנו מסתכלים לטווח הארוך יותר, אנו רואים שיש גם שינוי בהתנהגות". "יכול להיות שבשלבים הראשונים של החינוך הסביבתי כדאי להתמקד בשינוי עמדות ובשלב מתקדם יותר לשים דגש על התנהגות", הוא מסכם. "כלומר, אחרי שהתלמידים הגיעו לרמה מסוימת של עמדות חיוביות כלפי הסביבה אפשר לעבור לשלב הבא ולהשפיע על ההתנהגות באמצעות פעילויות מטעם בית הספר. יש פה איזושהי בנייה, התוויה של דרך, זה מה שאנחנו רואים מהמחקר וזאת כנראה הדרך הנכונה והיעילה ביותר".