סנט לוסיה הוא אי-קאריבי קטן, שבנסיבות רגילות עולה לכותרות רק כאשר ידוענים פוקדים אותו לחופשה יוקרתית. בוועידת פריז לשינוי אקלים שמעו עליו בהקשר אחר: לאחר שיחות מרתוניות, הצליח השר להגנת הסביבה של האי הקטן (164 אלף תושבים) להכניע את השליח האוסטרלי ולחייב אותו לתמוך בצמצום היעד העולמי של שינוי האקלים לעלייה של 1.5 מעלות צלסיוס בלבד עד סוף המאה, ולא שתי מעלות. חצי המעלה הזאת יכולה להיות קריטית לחייהם של תושבי האי הקטן: היא יכולה לקבוע אם עליית פני הים, כתוצאה מההתחממות הגלובלית, תטביע את חופי האי ותהרוס את תעשיית התיירות המשגשגת - או לא.
ועידת פריז לשינוי האקלים, שהתקיימה בחודש דצמבר 2015 בפעם ה-21, הייתה אבן דרך חשובה בניסיונות להתמודד עם ההתחממות העולמית. 186 מדינות, מתוך 195 המדינות שהשתתפו, התחייבו לנקוט צעדים לעצירת שינוי האקלים. אבל בזמן שכולם מתעסקים בהפחתת פליטות (Mitigation) - צעד חשוב לכל הדעות, שאותו ניתן להשיג באמצעות מעבר לאנרגיה נקייה, התייעלות אנרגטית, צמצום פליטות מתחבורה ועוד - נשכח בצד פן חשוב של הוועידה, והוא הדיון לגבי ההסתגלות לשינוי האקלים (Adaptation).
הסתגלות כזאת באה לידי ביטוי, למשל, בחומות מיוחדות (Sea walls) שנבנות באוסטרליה ובמקומות אחרים בעולם כדי להתמודד עם עליית פני הים.
שינוי האקלים משפיע כבר היום על האדם ועל הסביבה במגוון תחומים: הצפות ועלייה בגובה פני הים עלולים לפגוע בתשתיות חשמל ותחבורה ולעלות בחיי אדם, כפי שחוששים תושבי סנט לוסיה; אירועי מזג אוויר קיצוני כמו בצורות ושיטפונות פוגעים בחקלאות ומערערים את הביטחון התזונתי בחלקים נרחבים מהעולם; התחממות האטמוספרה מאיצה זיהום אוויר בגובה הקרקע, שפוגע בבריאות האדם באופן יום-יומי; והתחממות המים מעודדת התפתחות חיידקים מחוללי מחלות. במקומות רבים בעולם מורגשת כבר היום התגברות של שריפות יער כתוצאה מהתחממות כדור-הארץ, וגם תקופות בצורת קשות פוגעות בחקלאות באופן תדיר.