הוא נולד לפני פחות מ-150 שנה וכבר הפך לאחד ממוצרי הצריכה הגדולים בעולם. תעשיות רבות קמו סביבו והרבה רשתות נעזרות בו על-מנת לשפר את פדיונן ואפילו את תוצאות הרבעון שלהן.
הן מוכרות ממנו בסכומים של מאות מיליוני שקלים בשנה ולמרות זאת הוא לא נהנה מתקציבי פרסום אדירים יחסית להיקף מכירותיו.
בתחילה היה זה מוצר של האלפיון העליון בלבד, אולם עד מהרה כבש כל חלקה טובה וכיום רוב האנושות משתמשת בו ונעזרת "בשירותיו".
מי הוא אותו מוצר מסתורי? נייר הטואלט.
קצת היסטוריה על הנייר ומה עשו קודם לכן
הנייר הומצא בסין במאה השנייה לפני הספירה אולם השימוש בו לצרכים היגייניים החל כנראה רק במאה ה-14 לספירה, בתקופת שושלת מינג ועל-ידי ראשיה של הקיסרות בלבד.
עד לאותה תקופה וכמובן גם לאחריה, נהגו בני האדם לנקות את עצמם בשיטות שונות.
רחצה במים, שימוש בחומרים זמינים כמו קליפות, אבנים, קלחי תירס, עלים, צדפים, קציר, חול, מקלות וכיוצא באלה.
קיים תיעוד שברומי העתיקה נהגו בעלי האמצעים להיעזר בספוג ים הקשור למוט, אשר לאחר השימוש היה נשטף במים ומוחזר לכלי עם מי ים מלוחים או מים ומלח.
בהמשך ההיסטוריה, נהגו העשירים להשתמש בצמר או בדים, עד למחצית המאה ה-19, אז פותח לראשונה על-ידי Gayetty והיה ארוז במארז/קופסא כמו נייר טישו של היום, על כל דף, שהיה מבוסם ומצופה באלוורה, הייתה הדפסה של שם היצרן.
הגליל הומצא רק כעשרים שנים לאחר מכן על-ידי סקוט, אשר כמאה שנים לאחר מכן נרכש על-ידי קימברלי קלארק העולמית.
בתחילה היה הנייר חד שכבתי ולעיתים גס ומחוספס, עד שזכה לכינוי "נייר זכוכית", אולם החל משנת 1942 בו הוצג לראשונה פיתוח של שתי שכבות, צועד העולם למוצרים מלטפים ורכים יותר.
נייר הטואלט מיוצר מעצים ועצם ייצורו מהווה פגיעה בטבע ובסביבה.
על אף הניסיונות לייצר נייר ממוחזר, רוב הנייר הממוחזר מופנה ליצור קרטון ואילו לייצור הנייר הרך ביותר נדרשים סיבי העצים הטריים.
הידעתם?
1) משפחה ישראלית צורכת כ-6 גלילים בממוצע לשבוע או כ-300 גלילי נייר טואלט בממוצע לשנה.
2) מעץ אחד ניתן להפיק הממוצע כ-45 ק"ג נייר טואלט או 720 גלילים. במילים אחרות, כל משפחה בישראל צורכת חצי עץ בשנה רק עבור נייר הטואלט בלבד.
3) צריכת הנייר בארה"ב גבוהה ב-50% מאשר צריכת הנייר במדינות מערב אירופה או יפן.
4) בארה"ב פחות מ-5% מגלילי נייר הטואלט, מיוצרים מנייר ממוחזר.
5) יש הטוענים שקיים קשר בין התזונה המערבית של ימינו ושל המזון המעובד, לצריכה המרובה במוצר.
לטענתם בן האדם בתזונה טבעית צורך פחות ממוצר זה מאחר שהפרשתו בדרך כלל מוצקה יותר ואחודה.
נייר הטואלט, אינו יכול להיהפך לנושא סקסי בכל הקשור לנושא הסביבה, אם כי הוא אחד הגורמים החשובים ביותר בנושא התחממות כדור-הארץ, יותר מכל הזיהום בשל גזים ממכוניות, משאיות, מטוסים, ספינות, גם יחד, בעולם כולו.
תעשיית הנייר היא המזהם השלישי בגודלו העולם, אחרי התעשיות הכימיות והפלדה והצרכן התעשייתי הגדול ביותר של מים מתוקים, כ-11% מכלל המים אשר בשימוש במפעלים, בשלושים המדינות המתועשות והמתקדמות מופנה לייצורו של הנייר.
משום מה לתעשיה זו תדמית "לבנה" יחסית, אולי בגלל שחלק לא מבוטל מצבע מוצריה הוא כזה.
אחת הטענות הגדולות של ארגוני הירוקים בעולם, זה שכיום לא נדרש מתעשיות הנייר לבצע נטיעות השלמה, בגין כל כריתה של עצים ובנוסף מצביעים כיום נציגי העולם השלישי על חוסר איזון בשימוש במשאבי העץ, שכן כ-20% מאוכלוסיית העולם צורכת כ-80% ממשאבי העץ ומציעים שהעולם המתועש ישלם "לעולם השלישי", עבור "השמירה" של היערות וחומרי הגלם אשר ברשותן.
למרות שסך השימוש בו עורך מספר שניות, וכניסתו לעולם שיפרה לאין ערוך את איכות חיינו, הנייר ומוצריו הופך להיות מעמסה גדולה על הכדור המתחמם ונדרשת מחשבה מעמיקה בנושא ומוטב לפני, מאשר אחרי.