היא מכנה את עצמה בשמה הפושר כ"מטבח מקומי". ממש בלי יומרה וללא התנשאות. ואכן כזו היא אכן "דה לוקאל" - מסעדה מצטנעת לכל הדעות, שנפתחה לא מכבר במרכז תל אביב.
"דה לוקאל" (אבן גבירול 22, סמוך לבית ציוני אמריקה), מציעה לסועדיה תפריט שאומנם מבוסס על חומרי-גלם מקומיים, אך כזה שיעבר סטנדרטיזציה מוחלטת. על המטבח מנצח
ערן צור, שכבר הוכיח עצמו כשף עתיר-ניסיון במסעדות קודמות, כמו "כרמלה בנחלה" ו"טורקיז".
לקהל הסועדים של "דה לוקאל" מוצעים מדי יום תבשילים ביתיים, שיש בהם שילוב של המטבח הישראלי המסורתי עם קולינריה שהיא על טהרת המטבח המודרני. לזכות התפריט המוצע ייאמר שהוא בהחלט מגוון באופיו, וכולל את כל מה שבעצם נדרש.
היינו בשניים, לעת צהריים, ומבין המנות שהוצעו כספתח, נפל הפור על פולנטה מתירס טרי, שכללה בצידה גם קמצוץ-פטריות. טעם התירס היה משובח, אך הפטריות הותירו בפינו טעם ממש חמצמץ.
ראוי לשיפור
מן המנות העיקריות החלטנו לטעום שתי נקניקיות-עגל, תוצרת ביתית, שהיו במיטבן, ונספחו אליהן מחית-חצילים, סלק גרוד ועגבנייה שרופה, שהותירו בפינו טעם של עוד.
בת הזוג, לעומת זאת, יצאה מאוכזבת. מה שהובטח לה כטורטליני-בקר - נחשף כטעים רק בפסטה שלו, בעוד שטעם הבשר בקושי הורגש בו. תוספת הברוקולי הייתה די סבירה, אך הוגשה משום מה כדוגמית. את כל הכבודה שבאה אל פינו שטפנו בבקבוק של סודה צוננת.
לקינוח הלכנו על קדאיף-מלבי, מרענן וממש משיב-נפש, שהוגש עם פיסטוק ביד-נדיבה. אספרסו כפול, כאקורד הסיום, נחשף כעשוי כפי שצריך.
החשבון הסתכם ב-291 שקל, והוספנו עליו תשר של 15% לשרות שבהחלט ראוי לשיפור. את "דה לוקאל" זיכינו רק ב-7 מתוך 10 הנקודות של הסולם הקולינרי שלנו. כי עם שף עתיר ניסיון שכזה - ניתן בהחלט לצפות ליותר.