בבניין המגורים היוקרתי "סי.אנד.סאן", אל מול נופו המרהיב של ים תל אביב, ממוקמת מסעדת "סיטארה" (רחוב הרצל רוזנבלום 8), החוגגת בימים אלה תריסר שנים לקיומה. הסבנו אליה בשניים, בשעת בין-ערביים, ישובים במרפסתה החיצונית, המעוצבת בטוב-טעם אקזוטי, כיאה למסעדה מגונדרת ממש.
מן התפריט, שהבטיח גדולות, הלכנו הפעם על פסטה של ניוקי. זו הוגשה לנו כשהיא עשויה מתפוחי-אדמה עם פורצ'יני-פורטובלו, שמנת וערמונים. המנה שהייתה טעימה כשלעצמה, סבלה עם זאת מרכות יתרה. הניוקי נימוחו ממש כמו חמאה, וזה כשלעצמו אינו יתרון.
חגיגה אמיתית
מנתה של בת הזוג - ריזוטו פירות-ים - הייתה לעומת זאת מוצלחת פי כמה. הריזוטו היה תאווה קולינארית, ולשף מגיע עליו יישר-כוח. שתי המנות לוו בסודה צוננת, מרווה צימאון ומשיבה את הנפש ביום ששלט בו להט השמש.
גם בקינוחים המפתים שהוצעו, ניכר בהחלט שעמדו על הגובה. הטירמיסו שבחרתי ענה על כל הציפיות שלי ממנו. הוא היה טבול כדבעי בקקאו ובליקר משובח, וטעמו היה כצפיחית בדבש. גם טארט הפקאן, שלקחה זוגתי, כלל לא איכזב, בלשון-המעטה. הוא הכיל פקאנים קלויים ומייפל עסיסי, והיווה חגיגה אמיתית של החיך. אספרסו כפול, שהוגש לצידו כאקורד הסיום, היה במקום והשיב נפש ממש.
החשבון לארוחה, של מה שמכנים אצלנו גורמה, הסתכם ב-380 שקל. השרות, לעומת זאת, היה די צולע, בעטיו של מלצר ממש אנטיפאטי. בכל זאת הוספנו לו תשר בסך 40 שקל עבור הטרחה שטרח עבורנו, ואת "סיטארה" זיכינו ב-8 מתוך 10 הנקודות של הסולם הקולינארי שלנו.